בליל ה- 21 לפברואר 1973 נסעו רג'י בון, מאמן כדורסל של בי"ס תיכון במיזורי ומספר נוסעים נוספים לכיוון ביתם אחרי משחק כדורסל.
כ-30 ק"מ דרומית לעיר פידמונט (כ-210 ק"מ דרומית לסנט לואיס במיזורי) הבחין בון שנהג ברכב באור בהיר בשמיים. כמה ק"מ לאחר מכן ראו נוסעי הרכב ליד הכביש עב"מ מרחף בגובה של כ-150 מטר מעל הקרקע, כאשר אורות בצבעים שונים בוקעים ממנו. העב"ם ריחף כך כ-10 דקות ולפתע נעלם מעבר לגבעה סמוכה.
חצי שעה מאוחר יותר (בערך בשעה 22:00) ראתה הגברת אדית' בואטרייט את אותו החפץ מרחף
מעל ביתה. העב"ם היה בצבע בהיר עם חלק אחורי כהה יותר ובאורך של כ-30 מטר. לא היה לו רוטור כמו למסוק אלא כמה להבים בחלק הקדמי.
בלילה שלאחר מכן (ב-22 לפברואר), מספר אנשים שנסעו באותו איזור שנסעו בון וחבריו יום קודם, הבחינו בחפץ מהבהב במספר צבעים. הנוסעים ניסו לרדוף אחרי החפץ לאורך הכביש המהיר ולצורך כך הגבירו את מהירות הרכב, אך ללא הצלחה והחפץ נעלם.
במשך כחודשיים לאחר מכן קיבלה משטרת פידמונט מעל 500 דיווחים על תצפיות דומות באזור פידמונט אגם קלירווטר (כ-12 ק"מ מפידמונט) והעיר סיילם (כ-140 ק"מ מפידמונט) ואף חקרה כ-200 עדים.
רוב האנשים ראו את העב"מים יותר מפעם אחת, כאשר אחד מהם, ארל טרנדו, חווה 3 תצפיות ייחודיות-
בראשונה ב-1 למרץ בערב הבחין ארל במשהו "מואר כמו קרקס" מרחף מעל הכביש לפניו.
כעבור שבועיים ב-14 למרץ, ראה ארל באותו איזור חפץ מרחף בגובה של כ-10 מטרים מעל שדה. החפץ היה בצורה של כיפה בקוטר של כ-15-20 מטר, עם אנטנה בחלקה העליון ממנה בקע אור. החפץ לא השמיע כול רעש (את החפץ הזה ראתה עדה נוספת, מורה לצילום, שצילמה סדרת תמונות ממנו)
הפעם השלישית הייתה כעבור שבוע כאשר ארל עבד בחווה שלו וראה חפץ מגיע מכיוון האזור בו צפה בו בפעמיים הקודמות. מהחפץ בקעו אורות במספר צבעים. כאשר עבר החפץ מעל החווה לא נשמע ממנו קול כלשהו.
ב-3 באפריל לאור יום. הגברת ריימונד סטאקר נסעה במכוניתה בצהרי היום וראתה עצם מרחף בגובה צמרות העצים שלצד הדרך. לחפץ הייתה צורה עגולה, בראשו היו 3 כיפות אחת מעל השנייה (כ"א קטנה מזו שמתחתיה) ובתחתיתו משהו שנראה כמו חצובת נחיתה. החפץ לא השמיע קול ונראה כעשוי מאלומיניום. יומיים מאוחר יותר לקחה הגברת את החוקרים למקום בו ראתה את החפץ. במקום נראו
עצים שחלקם העליון נשבר וכן נראה "אפר" מסתורי על הצמרות.
אחד התושבות בפידמונט טענה שעב"ם נחת בחצר שלה ובמקום הנחיתה נוצר עיגול שבמהלך השנים לא צמח דבר בשוליו וכן קיימות אנומליות חשמליות בתוכו. בבדיקה של הקרקע מהעיגול נמצא שהיא הידרופובית (דוחית מים).
מומחה הגיאולוגיה, גארי הארט, בילה עשרות שנים בניסיון לגלות קשר אפשרי בין מה שנמצא מתחת לפני השטח באיזור לבין העב"מים שמרחפים בשמיים מעליו. לטענתו יש באיזור "קווי העתק" (סוג של מבנים בתוך כדור הארץ) שמשחררים אנרגיה והיא שמושכת עב"מים לאיזור. קווי ההעתק מתכנסים לנקודה אחת באגם קלירווטר. "אנשים באיזור האגם ראו עצמים כסופים וכתומים במים, מחוץ למים וטסים מסביבו.
ג'ין קולמן למשל סיפרה שראתה במהלך שנת 1973 אורות מוזרים מעל האגם. "נסעתי לאורך האגם וראיתי הבזקים אדומים מעליו. ההבזקים אירעו כל כמה שניות ובכל פעם שהיה הבזק חדש, הוא היה גבוה יותר. כשההבזקים היו ממש גבוהים, הופיעו אורות סביב האור האדום המקורי וכולם הבהבו יחד.
העיתונאי דניס הוביס שהיה מנהל תחנת רדיו באיזור שפירסם את הסיפור על האורות המוזרים באיזור, סיפר כי יצא לשטח וראיין אנשים על התצפיות שראו. באחד הימים הגיעו 2 אנשים לבושים אזרחית ושאלו אותו כמה שאלות. דניס הצליח להבחין כמה המכונית שבה נסעו הייתה של חיל האוויר האמריקאי ובתוכה ראה גם מדים צבאיים. "אם זה לא היה משהו שאנשים רואים, למה שהצבא יתעניין להגיע ?!".
