ב-20 באוגוסט 1966 נמצאו ע"י נער מקומי שהעיף עפיפון, שתי גופות על גבעת וינטם (vintem) סמוך לעיר ריו דה ז'נרו בברזיל.
גם לאחר עשרות שנים, החוקרים עדיין מבולבלים ממותם של מיגואל חוזה ויאנה ומנואל פריירה דה קרוז.
שני המתים היו טכנאי אלקטרוניקה מעיר קטנה כ-270 ק"מ צפונית מזרחית לריו דה ז'נרו שאמרו למשפחותיהם שהם נוסעים לקנות מוצרים ומכונית.
החוקרים מצאו במקום את שתי הגופות שוכבות זו לצד זו מכוסות קלות בעשב. כ"א מהם היה לבוש בחליפה רשמית מתחת למעיל גשם ועל עיניהם מסיכות עופרת מאולתרות. לידם היו מונחים בקבוק מים ריק, שתי מגבות רטובות ופנקס קטן. הפנקס הכיל נוסחאות רבות ואת ההוראות הבאות-
16:30- להיות במקום הספציפי.
18:30- לבלוע גלולות, לאחר האפקט להגן על מתכות לחכות לסימן במסיכה.
המשטרה לא מצאה סימני אלימות או מאבק, אך לא ביצעה בדיקת הימצאות רעלים בגופות.
המוכר שמכר להם את המים סיפר כי אחד מהם היה "לחוץ" מאוד והציץ כול הזמן בשעונו.
במשך השנים הועלו מספר תיאוריות למותם של השניים-
1.מנת יתר של סמים– חבר קרוב לשניים טען שהם הצטרפו לקבוצה מדעית רוחנית שהשתמשה
בסמים פסיכודאליים כדרך לפגוש חוצנים ורוחות. היות והשניים ציפו לאור מסנוור במפגש, הם בנו
את מסיכות העופרת כדי להגן על עיניהם.
2.עב"מים- אחד הדוחות ציין כי 4 שנים קודם לכן נמצאה גופה עם מסיכת עופרת דומה. כמו כן
מגאזין עב"מים דיווח כי אותו אדם ניסה כביכול "לרתום" יכולות על טבעיות ע"מ לקלוט אותות רדיו
וטלוויזיה. כמו כן משפחה שגרה סמוך לגבעת וינטם טענה שראתה עב"ם אליפטי כתום שעף מעל
הגבעה באותו זמן שהבלשים האמינו שהשניים מתו.
3.הונאה- ההוראות בפנקס מצביעות על כך שאדם שלישי נתן להם הוראות מתי והיכן להיפגש
והשלושה קבעו את הפגישה ע"מ לקנות חומר רדיואקטיבי. אותו אדם שלישי נתן לשניים לכאורה
תרופות כנגד קרינה, אך במקום תרופה, השניים הורעלו והנוכל גנב את כספם.
