בסביבות השעה 21:00 של ה-29 בדצמבר 1980, נסעו בטי קאש, חברתה ויקי לנדרום וקולבי, נכדה בן ה-7 של ויקי, בחזרה לביתם שבדייטון טקסס ( כ-60 ק"מ צפונית מזרחית ליוסטון).לפתע ראו מעל הכביש מולן חפץ בהיר. היות וחשבו בהתחלה שמדובר כנראה במטוס רגיל, המשיכו בדרכן כאשר הן ממשיכות לראות כול הזמן את החפץ. כשהתקרבו אליו הבינו שלא מדובר במטוס אלא בעב"ם בצורת יהלום (או מעוין). העב"ם השמיע קול חזק ומתחתיתו יצאו להבות כמו ברקים.
כאשר העב"ם היה כ-30-40 מטר מעליהן, הפסיק מנוע הרכב לפעול ובטי שנהגה ברכב לא הצליחה להפעילו למרות כול ניסיונותיה.
שתי הנשים שהיו בעלות אמונה דתית חזקה חשבו או אולי קיוו שמדובר באיזושהי התגלות דתית ויצאו מהרכב, מתבוננות במראה המדהים של העב"ם שכעת פלט חום רב. כשהחום המשיך לעלות הן ניסו לחזור לרכב, ואז ניכוו קשות מידית הדלת.
החום ברכב היה כמו בתוך תנור עד שלפתע פלט העב"ם על הרכב להבה גדולה, התרומם באוויר והתחיל להתרחק.
בשלב הזה חזר מנוע הרכב לפעול והן המשיכו בדרכן. אלא שאז ראו הנוסעים צי של למעלה מ-20 מסוקים צבאיים שהגיע והקיף את העב"ם. המסוקים חגו סביב העב"ם ועקבו אחריו בדרכו עד שכולם נעלמו מהעין.
במשך הלילה כל השלושה התחילו לסבול מכוויות עור, כאבי ראש, בחילות ושלשולים.
בארבעת הימים הבאים מצבה של בטי החמיר והיא פונתה לבית חולים, שם קיבלה טיפול כנגד הרעלת קרינה חריפה.ב-6 השבועות הבאים איבדה בטי מחצית משערה וחלק מהעור על פניה וסבלה מכאבי ראש ואובדן תיאבון.
גם ויקי וקולבי המשיכו לסבול מחולשה ומפצעים בעור, אם כי לא באותה צורה קשה כמו בטי.
מומחה לקרינה שבדק את המקרה טוען שהתסמינים מהם סבלה בטי אפשריים רק לאחר ספיגת מינון קטלני של קרינה. "התסמינים שהופיעו הצביעו על מינון קרינה גבוה מאוד. מינון גדול פי 3 או 4 ממינון שאמור להיות קטלני".
ג'ון שוסלר, חוקר מופון שהגיע לחקור את האירוע, נסע עם 2 הנשים למקום בו נתקלו בעב"ם וראו סימן מעגלי גדול על הכביש. מאוחר יותר סיפר עד ראייה כי ראה משאיות לא מסומנות מגיעות למקום, חופרות ומניחות במקום שהיה הסימן אספלט חדש.
שוסלר גם ראיין אנשים בקרבת מקום ומצא לפחות 10 עדים שראו את העב"ם כאשר לפחות 8 מהם ראו גם את המסוקים הצבאיים שטסו אחריו.
בטי ו-ויקי הגיעו באוגוסט 1981 לבסיס חיל אוויר שנמסר להן שהוא מטפל באירוע, ראו באחד החדרים מפה שבה סומן מקום האירוע, אך הצבא הכחיש כול מעורבות בתקרית.
זמן מה לאחר מכן, הגישו הנשים תביעה משפטית כנגד ממשלת ארה"ב בגין הנזקים שנגרמו להן מהאירוע, אך שופט פדרלי דחה את התביעה מחוסר ראיות.
בטי קאש נפטרה ב-29 בדצמבר 1998 (בדיוק 18 שנה לאחר האירוע) כאשר היא סובלת מתופעות שונות הקשורות לאירוע עד מותה, ואילו ויקי נפטרה בשנת 2007.
שתיהן היו משוכנעות עד סוף חייהן שהן חזו במשהו בלתי רגיל
לדעתו של ניק פופ, לשעבר ממשרד ההגנה הבריטי (בד"כ תומך נלהב בנושא) האירוע נבע מניסוי של מטוס או מזל"ט ריגול סודי חדש, שייתכן שמשהו השתבש בו או שמקור הכוח שלו לא היה מוגן כראוי ולא בחייזרים או עב"מים.
לדעת מומחים צבאיים אחרים, הקרבה לשטח מאוכלס מטילה ספק בתאוריה של ניק פופ.
ניסויים צבאיים נערכים בשטחים ריקים ועצומים, רחוק מעיניים סקרניות ולא אמורים לכלול אזורים מאוכלסים, כמו במקרה זה.
האם בטי ו-ויקי ראו משהו ארצי כמו ניסוי צבאי או שריפת גזים ממפעל לחומרים פטרוכימיים שנמצא כ-50 ק"מ מאיזור התקרית, או שראו משהו שלא מהעולם הזה ?!
אחרי יותר מ-40 שנה, ספק אם נדע אי פעם את האמת לגבי מאורעות אותו לילה.
