בשנת 1976 התגורר ג'וני סאנדס, זמר קאנטרי אמריקאי, בעיר לאס וגאס שבמדינת נבאדה. ב־29 בינואר אותה שנה יצא סאנדס לנסיעה לילית בעיירות שמסביב לעיר, במטרה לבדוק את הפופולריות של שירים חדשים שהוציא לתחנות רדיו מקומיות.
תקלה ברכב ומראה מוזר בשמיים
בשעה 22:30, כשהיה במרחק של כ־35 קילומטרים מלאס וגאס, החל מנוע הרכב לקרטע. סאנדס עצר בצד הדרך כדי לבדוק את התקלה. בזמן שעמד מחוץ לרכב, הבחין לפתע מעל אחד ההרים הסמוכים בעצם גדול ומואר.
לדבריו, היה זה עב"ם בצורת אליפסה, באורך של כ־18 מטר. לאורך גוף הכלי נראו חלונות או אשנבים עגולים, במרחק של כ־מטר וחצי זה מזה. צבעו היה כתום חלודה, ובקצוותיו נראו אורות לבנים. העב"ם נע באיטיות, האיר את ההר שמתחתיו, ולאחר זמן מה נראה כאילו נחת מאחורי הרכס.
היצורים בדרך
סאנדס הפנה את מבטו חזרה אל הרכב, ואז הבחין באור פנסי המכונית מאיר את הדרך שלפניו. בתוך האור ראה שתי דמויות מתקדמות לעברו. היצורים היו בגובה של כ־170 עד 172 סנטימטרים, קירחים לחלוטין, ללא ריסים או גבות. בצדי פניהם נראו בליטות שדמו לזימים של דג.
עיניהם היו קטנות ושחורות, אך האישונים נראו לבנים. אפם היה שטוח, פיהם קטן מאוד ולא נפתח כלל. היצורים לבשו אוברול בצבע שחור וכסוף, ללא תפרים נראים לעין. על הבגד עברה רצועה לבנה באלכסון מכתף ימין למותן שמאל, ובמותניים הייתה חגורה לבנה נוספת.
על החגורה היו קפסולות כסופות באורך של כשני עד שלושה סנטימטרים כל אחת, שנראו תלויות על ווים. סאנדס שם לב שאחד היצורים סובב כל הזמן אחת מהקפסולות בידו. ידיהם נראו אנושיות למדי, אך עטו כפפות.
עמידה, הבזק והיעלמות
היצורים נעצרו במרחק של כמה מטרים ממנו. במשך כעשר דקות עמדו במקומם מבלי להתקרב. לאחר מכן החלו להתרחק לאחור. כאשר הגיעו למרחק של כחמישים עד שישים מטרים, נראה הבזק אור חזק, ושני היצורים נעלמו בבת אחת.
סאנדס חזר לרכב וגילה שמנועו פועל כעת באופן תקין לחלוטין. הוא נסע לביתו מבלי שקרתה תקלה נוספת.
הפגישה שלא הסתיימה שם
רק מאוחר יותר הבין סאנדס שאחד היצורים דיבר אליו במהלך המפגש. לדבריו, היצור שאל אותו שלוש שאלות ברורות:
מה הוא עושה במקום הזה
למה יש כל כך הרבה אנשים בלאס וגאס
מהו אמצעי התקשורת שלו
סאנדס סיפר שלא הבין את השאלה האחרונה, והיצור כעס על כך. בסיום השאלות נגע בו היצור ואמר לו שלא יספר דבר על הפגישה, והוסיף שהם יודעים היכן הוא נמצא ויראו אותו שוב.
לדבריו, קולו של היצור היה עמוק, המילים נאמרו באיטיות ובאופן כמעט מכני, ופיו כלל לא זז בזמן הדיבור. הוא גם תיאר תחושה מוזרה בעת המגע, כמו נגיעה של נייר זכוכית מחוספס. פני היצור נראו מקומטים וזקנים מאוד, בעוד גופו דמה לגוף של צעיר בשנות העשרים לחייו.
בדיקות, הכחשות ותמיכה בעדות
כמה ימים לאחר האירוע פנה סאנדס למשטרה ולבסיס חיל האוויר נליס. בשני המקומות נאמר לו שלא זוהה דבר חריג במכ"ם באותו ערב. גם בשדה התעופה הבינלאומי מק'קארן דווח שלא נרשמה פעילות חריגה.
עם זאת, מאוחר יותר התברר כי באותו ערב התקבלו שיחות נוספות מתושבים שדיווחו על חפץ מואר בשמיים, שתיאורו תאם במידה רבה את העב"ם שראה סאנדס.
הסיפור מעורר חשד טבעי למתיחה או לניסיון למשוך תשומת לב, אך פרט אחד חיזק את אמינותו בעיני חוקרים. סאנדס עבר בדיקת פוליגרף ונמצא דובר אמת בכל השאלות שנשאל.
תעלומה פתוחה במדבר
המפגש של ג'וני סאנדס נותר עד היום אחד המקרים החריגים והמרתקים בתולדות תופעת העב"מים בארצות הברית. השילוב בין תיאור מפורט, עדים נוספים באזור ובדיקת פוליגרף חיובית, משאיר את הסיפור פתוח לפרשנות, וממשיך לעורר עניין גם עשרות שנים לאחר שהתרחש.
