בערך בשעה 23:00 של ה-2 בנובמבר 1957, התקשרו 2 עובדי חווה- פדרו סואסדו וג'ו סאלאז למשטרת לאוולנד בטקסס (כ-50 ק"מ מערבית ללובוק שם היה באוגוסט 1951 אירוע "אורות לובוק" וכ-570 ק"מ מערבית לעיר דאלאס) ודיווחו כי ראו עב"ם. סואסדו אמר לשוטר איי.ג'יי פאולר, היומנאי באותו לילה, כי הם נסעו 4 ק"מ מערבית ל-לאוולנד כשראו הבזק אור כחול ליד הכביש, מנוע המשאית שלהם הפסיק לפעול ועב"ם דמוי רקטה התקרב אליהם. סואסדו אמר " קפצתי אל מחוץ למשאית ונשכבתי מהפחד על הקרקע בעוד ג'ו נשאר בתוך המשאית. הדבר עבר מעל המשאית ברעש גדול ובפרץ רוחץ זה נשמע כמו רעם והמשאית ממש התנדנדה. הרגשתי גם חום חזק". כאשר העב"ם התרחק חזר מנוע המשאית לפעול כרגיל.
כעבור כ-45 דקות התקשר הנהג ג'ים וילר ודיווח כי חפץ מואר דמוי ביצה באורך של כ- 60 מטר, חסם את הדרך כ-6 ק"מ מזרחית ל-לאוולנד, וכי מנוע הרכב הפסיק לפעול עד שהחפץ התרחק.
בשעה 22:55 התקשר זוג שנסע צפונית מזרחית ל-לאוולנד ודיווח כי ראו הבזק אור בהיר נע בשמיים וכי פנסי הרכב והרדיו הפסיקו לפעול למספר שניות.
5 דקות לאחר מכן התקשר חוזה אלווארז ודיווח שראה עב"ם על הדרך כ- 18 ק"מ צפונית ל-לאוולנד
וכי מנוע הרכב הפסיק לפעול עד שהעב"ם המוזר התרחק.
בשעה 00:05 (של ה-3 בנובמבר) התקשר סטודנט מהמכללה הטכנולוגית של טקסס בשם ניואל רייט וסיפר כי נהג כ-16 ק"מ מזרחית ל-לאוולנד כשלפתע מנוע הרכב הפסיק לפעול. כשיצא לבדוק מה הבעיה, ראה עב"ם דמוי ביצה באורך של כ-30 מטר על הדרך. כשהעב"ם המריא המנוע התחיל שוב לפעול.
בשעה 00:15 התקשר האיכר, פרנק ויליאמס, שסיפר כי נתקל בעב"ם זוהר על הכביש וכאשר הרכב התקרב לעב"ם, כבו האורות והמנוע הפסיק לפעול עד שהעב"ם התעופף משם.
מתקשרים אחרים היו רונלד מרטין בשעה 00:45 וג'יימס לונג בשעה 01:15 ושניהם דיווחו כי ראו עב"ם מוזר מאוד על הכביש וכי המנוע והפנסים שלהם הפסיקו לפעול עד שהעב"ם עף משם.
בשלב הזה התחילו שוטרי משטרת לאוולנד לחקור את האירוע. ביניהם היה גם השריף, וויר קלם, שראה בשעה 01:15 עב"ם אדום זוהר נע בשמיים.
התצפיות הסתיימו בסביבות השעה 02:00 כאשר סה"כ קיבלה משטרת לאוולנד כ-15 שיחות הנוגעות לעב"ם במשך כ-3 שעות. השוטר פאולר שקיבל את השיחות, ציין כי כול מי שהתקשר היה נרגש מאוד.
התצפיות בלאוולנד זכו לפירסום לאומי ועד מהרה הגיע איש חיל אוויר מטעם פרויקט "ספר כחול" וחקר את האירוע במשך מספר שעות. הוא גם ראיין 3 מעדי הראייה- פדרו סואסדו, ג'ים וילר וניואל רייט.
לאחר ששמע כי מוקדם יותר באותו יום, היו באיזור סופות רעמים, הגיע החוקר למסקנה שהתצפיות נבעו מסערת חשמל קשה שגרמה לכדור ברק, שהעד פדרו סואסדו אינו אמין מכיוון שכול השכלתו הינה בי"ס יסודי ושהרכבים נתקעו בגלל מעגלי חשמל רטובים כתוצאה מהסערה החולפת.
דונלד מנזל, פרופסור לאסטרונומיה מאוניברסיטת הארוורד וחוקר עב"מים הסכים עם ההסבר של חיל האוויר "התנאים בערב של ה-2 בנובמבר היו אידיאליים ליצירת כדור ברק והיות וכדור ברק נמשך רק במשך זמן קצר וללא הוכחה פיזית ממשית, העובדה שהחוקר מחיל האוויר חקר את האירוע רק במשך שעות ספורות, לא משנה דבר.
עם זאת, לא כולם הסכימו עם ההסבר של חיל האוויר והצביעו על כך שהחוקר ראיין רק 3 עדים מתוך 15 העדים.
בשנים מאוחרות יותר, 2 חוקרי עב"ם בולטים- ד"ר ג'יימס מקדונלד, פיזיקאי מאוניברסיטת אריזונה וד"ר ג'יי אלן הייניק האסטרונום (שהיה היועץ המדעי לפרויקט ספר כחול) חלקו גם על הסבר כדור הברק. שני החוקרים טענו כי לא הייתה סערת חשמל באיזור כאשר התצפיות התרחשו. היו אכן דיווחים על עננות וערפל, אך לא על ברקים.
במרץ 2002, תחנת טלוויזיה בדאלאס העלתה כתבה על המקרה. הכתב ריצ'רד ריי דיווח כי לפחות 15 איש, כולל השריף וויר קלם, טענו שראו את העב"ם המוזר. הוא ראיין את אלמנתו וחבריו של השריף, שאמרו שהשריף בהחלט ראה משהו יוצא דופן. הכתבה גם עסקה במסקנה מעוררת המחלוקת של חיל האוויר.
