ב-9 בבוקר של ה-14 באוגוסט 1947 היה הצייר ר.ל ג'והניס עסוק בציור באיזור וילה סנטינה שבהרי האלפים בצפון איטליה (סמוך לגבול איטליה אוסטריה וכ-180 ק"מ צפונית מזרחית לוונציה) כשלפתע נחת עב"ם דמוי דיסק בקוטר של כ-10 מטר במרחק קצר ממנו.
הדיסק היה ממתכת אדומה ממורקת והיה לו כיפה נמוכה ששמנה יצאה אנטנה טלסקופית דקה (כמו במכוניות ישנות) ולא היו בה פתחים. ליד הדיסק עמדו 2 "ילדים" וג'והניס התחיל להתקרב אליהם.
כשהיה במרחק של כ-25 מטר מהם, ראה שלא מדובר בילדים אלא ביצורים "גמדיים" שגובהם לא עלה על מטר. היצורים לבשו סרבל כחול כהה שקוף למחצה עם חגורה אדומה מבריקה, צווארון וחפתים.
הם לבשו מעין קסדות כדוריות על ראשיהם שנראו גדולים מראש אדם רגיל ופניהם היו בגוון ירוק. היו להם עיניים ירוקות צהובות עם אישונים אנכיים במרכזן ולא היו להם ריסים או גבות. במקום פה היה להם חריץ דק ואפם היה גדול. ידיהם היו בצבע ירוק ודמו לטופרים של חיה, עם 8 אצבעות בכול יד
(4 אצבעות ומולן כמו אגודל אצל אדם רגיל- 4 אצבעות נוספות).
ג'והניס המשיך להתקרב ליצורים וקרא להם בקול. יתכן שהיצורים פירשו את התנהגותו זו כעוינת ואחד מהם נגע במרכז החגורה שלו ועשן דקיק נפלט ממנה שגרם לג'והניס ליפול על גבו, משותק ומרגיש כאילו קיבל מכת חשמל.
היצורים התקרבו עד למרחק קצר מג'והניס ובחנו את כן הציור שלו. למרות חולשתו הצליח ג'והניס לראות את היצורים מרימים את כן הציור שנפל וכן מתנשמים בכבדות.
אז בצעדים קטנים היצורים הלכו לכיוון כלי הטיס שלהם וכמה דקות לאחר שנכנסו לתוכו, התרומם כלי הטיס אנכית לגובה של כ-5 מטר וריחף שם בעוד ג'והניס מנסה לקום ללא הצלחה.
לאחר זמן קצר נטה כלי הטיס מעט ואז המריא במשב רוח עז שגילגל את ג'והניס ממקומו. רק לאחר יותר משעתיים הצליח ג'והניס ללכת לביתו, לא לפני שראה שכן הציור שלו נעלם.
כשהגיע לביתו ופרק את חפציו, גילה כל החפצים מאלומיניום שהיו שם, נעלמו.
ספקנים טענו כנגד האירוע שג'והניס ראה יותר מדי ופרטים וצבעים תוך פרק זמן קצר. הטענה נשללה ע"י אחרים משום שכצייר יש לו יתרון על אדם רגיל ומוחו יכול לקלוט כמות נתונים גדולה בזמן קצר.
מעניין עוד לציין שסיפורו של ג'והניס דומה מעט לאירוע של דונלד שאם בסיסקו גרוב שבקליפורניה מספטמבר 1964. גם שם נפלט עשן מוזר שגרם לשראם לאבד את הכרתו.
