בסוף שנות ה־80 ותחילת שנות ה־90 התרחש בבלגיה אחד מגלי תצפיות העב"מים המתועדים ביותר באירופה. במשך חודשים רבים דיווחו אזרחים, שוטרים וחיילים על עצמים מוזרים בשמי המדינה, תופעה שלא ניתן היה להתעלם ממנה.
העצמים שתוארו היו לרוב בצורת משולש, שקטים לחלוטין, עם אורות חזקים. הם ריחפו בגובה נמוך, עמדו במקום ואז נעלמו במהירות גבוהה מאוד.
ניסיונות יירוט שלא הצליחו
בעקבות ריבוי הדיווחים, חיל האוויר הבלגי הזניק מספר פעמים מטוסי קרב מסוג F-16 בניסיון לבדוק מה בדיוק נמצא בשמיים. בחלק מהמקרים המטוסים הצליחו לקלוט את העצמים במכ"ם, אך בכל פעם שניסו להתקרב אליהם, העצמים האיצו ונעלמו.
על פי נתוני המכ"ם, נמדדו מהירויות והאצות שלא התאימו לשום כלי טיס מוכר. גם לאחר בדיקות מקיפות, חיל האוויר לא הצליח לזהות את מקור העצמים או להסביר את אופן התנועה שלהם.
הודאה חריגה מצד הצבא
מה שהפך את הפרשה לייחודית במיוחד הוא אופן ההתנהלות של חיל האוויר הבלגי. בניגוד למדינות אחרות, בבלגיה לא מיהרו להכחיש את האירועים. מפקד חיל האוויר הבלגי הודה בפומבי כי מדובר בתופעה אמיתית, וכי אין בידי הצבא הסבר טכנולוגי או מדעי למה שנצפה.
הוא הדגיש שלא מדובר במטוסים אזרחיים, לא בניסויים צבאיים מוכרים, ולא בתופעות מזג אוויר.
עדויות אזרחיות וחקר עצמאי
במקביל לחקירה הצבאית, נאספו עשרות עדויות של אזרחים. רבים מהם תיארו מראות דומים מאוד, גם באזורים שונים של המדינה וגם בזמנים שונים. העדויות כללו תיאורים של ריחוף שקט, שינויי כיוון חדים והיעלמות פתאומית.
ארגוני חקר עב"מים אזרחיים, בהם גם מופון, אספו את העדויות וניסו לחבר בין הנתונים, אך גם הם לא הצליחו להגיע להסבר חד־משמעי.
ניסיונות הסבר שלא פתרו את התעלומה
לאורך השנים הוצעו מספר הסברים אפשריים, כמו ניסויים סודיים, בלוני תצפית או כלי טיס ניסיוניים. עם זאת, אף אחד מההסברים לא הצליח להסביר את כל מאפייני התופעה יחד, במיוחד את השקט המוחלט, המהירויות הגבוהות והיכולת להיעלם מהמכ"ם.
תעלומה שנשארה פתוחה
גם היום, עשרות שנים לאחר מכן, פרשת העב"מים בבלגיה נחשבת לאחת המקרים הרציניים והמתועדים ביותר בעולם. השילוב בין עדויות אזרחיות רבות, נתוני מכ"ם וניסיונות יירוט של מטוסי קרב, יחד עם הודאה רשמית שאין הסבר, הופך את האירוע לחריג במיוחד.
מה בדיוק חצה את שמי בלגיה באותן שנים, עדיין לא ברור. התשובה, לפחות בשלב הזה, פשוט לא קיימת.
