בשעות הבוקר המוקדמות של ה־19 בינואר 1966 אירע אחד המקרים המסקרנים והמוכרים בתולדות חקר העב"מים באוסטרליה — אירוע שזכה מאז לכינוי “קיני העב"מים של טאלי” (UFO Nests).
העד המרכזי בפרשה היה ג'ורג' פדלי, איכר בן 28, שעבד באותו בוקר עם הטרקטור שלו בסמוך ללגונת “פרסת הסוס” ליד העיירה טאלי, בצפון־מזרח קווינסלנד, לא הרחק מחופי האוקיאנוס השקט.
המפגש הבלתי מוסבר
הלגונה הייתה למעשה ביצה של מים עכורים וקני סוף צפופים, באזור ששייך לחקלאי מקומי בשם אלברט פניסי. כאשר פדלי היה במרחק של פחות מ־25 מטר מהלגונה, הוא שמע לפתע קול שריקה חזק — “כמו תקר בצמיג”. מיד לאחר מכן, לדבריו, ראה עצם אפור בצורת צלחת מעופפת מתרומם מתוך הביצה.
העב"ם שתיאר פדלי היה בקוטר של כ־7.5 מטרים ובגובה של כ־2.5 מטרים. לא נראו עליו אשנבים, אנטנות או סימנים חיצוניים אחרים. העצם המריא בזווית חדה של כ־45 מעלות ונעלם בתוך שניות ספורות לכיוון דרום־מערב.
“הקן” בלגונה
כאשר פדלי ניגש למקום שממנו המריא העב"ם, הוא הבחין במראה חריג: שטח עגול בקוטר של כ־9 מטרים, נקי לחלוטין מקנים ומים. המים סביבו הסתובבו בתנועה מעגלית עם כיוון השעון. פדלי היה משוכנע שהעיגול הזה לא היה קיים מוקדם יותר באותו היום.
באופן מעניין, לא נמצאו סימני חריכה, שריפה או פגיעה בצמחייה שמסביב — דבר שהקשה על הסבר טכנולוגי או טבעי פשוט.
חקירה, עדים ותמונות
כמה שעות לאחר מכן חזר פדלי ללגונה וגילה שהעיגול כבר התמלא שוב במים וקנים ירוקים. הוא יצר קשר עם בעל השטח, אלברט פניסי, שסיפר כי כלבו התנהג באותו בוקר בצורה חריגה ונבח בעוצמה לעבר הלגונה.
השניים בדקו את המקום מקרוב וגילו כי ניתן ממש לשחות מתחת ל”קן”. קרקעית הלגונה באזור העיגול הייתה נקייה לחלוטין משורשים ולכלוך — בניגוד מוחלט לשאר חלקי הביצה. פרט מוזר נוסף היה שהקצוות החיצוניים של העיגול נטו כלפי מטה בזווית חדה.
פדלי צילם מספר תמונות של הממצא ודיווח על האירוע באותו ערב למשטרת טאלי. המשטרה בדקה את המקום למחרת והעבירה את הדיווח לחיל האוויר האוסטרלי.
סערה תקשורתית ו"קינים" נוספים
תוך ימים ספורים הגיע הסיפור לעיתונות, והלגונה התמלאה בחוקרים, עיתונאים וסקרנים. במהלך הבדיקות התגלו עוד חמישה “קיני עב"ם” נוספים באזור, קטנים יותר מהראשון. חלקם הראו סיבוב עם כיוון השעון, אחרים נגדו, וחלקם אף הציגו סימני צריבה במרכזם.
דגימות קנים מהקן הראשי נשלחו לבדיקות מעבדה. לא נמצא בהן חומר חריג, אך פרט אחד בלט: הקנים השחירו תוך כ־8 שעות בלבד — תהליך שבדרך כלל נמשך כשלושה ימים בקנים רגילים בלגונה.
ניסיונות הסבר – ושאלות פתוחות
חוקרים ניסו להציע הסברים שונים: מסוקים, תנינים או פעילות של ציפורים. עם זאת, לא דווח על מסוקים באזור, לא נמצאה עדות לפעילות בעלי חיים מתאימה, ואין ציפור ידועה שמסוגלת ליצור מבנה כזה בתוך שעות.
הסבר נוסף שנבחן היה תופעת רוח מקומית בשם “ווילי ווילי” — מערבולת אבק. אך תופעה כזו מלווה לרוב בסופות רעמים, ואילו אותו יום היה בהיר, שקט וללא רוחות חריגות.
מעבר לכל ההשערות, נותר פרט אחד שקשה להתעלם ממנו: עדותו הישירה של ג'ורג' פדלי, שטען שראה במו עיניו צלחת מעופפת ממריאה בדיוק מהמקום שבו נמצא “קן העב"ם”.
