תקרית יער רנדלשם המכונה גם ה"רוזוול של בריטניה" מתייחסת לשני אירועים שקרו בסוף שנת 1980 ביער רנדלשם הנמצא בין שני בסיסי חיל האוויר של בריטניה וארה"ב- בנטווטרס ו-וודברידג באיזור סאופוק שבמזרח בריטניה (כ-160 ק"מ צפונית מערבית ללונדון).
בלילה שבין ה-25 ל-26 בדצמבר 1980, מספר דקות לאחר חצות, ראו החיילים ג'ון בורוז ובאד סטפנס שהיו בתפקידי שמירה באותו לילה בשער המזרחי של בסיס וודברידג' הסמוך ליער רנדלשם, אורות מוזרים מרחפים מעל צמרות העצים ביער. היות ומעולם לא ראו אורות כאלו החליטו לנסוע ולבדוק ב-מה מדובר. הם קראו לאחראי משמרת, ג'יימס פנינסטון ויצאו בג'יפ לכיוון האורות. כשהגיעו למקום התחילו בורוז ופנינסטון להתקרב לכיוון מקור האור. יותר מאוחר סיפרו כי חיות רבות התרוצצו סביבם בבהלה וכן שהרגישו חשמל סטטי חזק באוויר.
כשהגיעו ראו עב"ם זוהר בצורת משולש מרחף בגובה של פחות מחצי מטר מעל הקרקע. העב"ם היה בגובה וברוחב של כ-3 מטר עם מעטפת שדמתה לזכוכית שחורה ואטומה ועליה מעין כתב או סמלים שדמו לכתב הירוגליפים לאורך של כמטר ובגובה של כ-15 ס"מ.. פנינסטון הספיק לצלם 36 תמונות של העב"ם (אך אלו נלקחו לאחר מכן ע"י הצבא ולא הוחזרו).
פנינסטון הסתובב סביב העב"ם וסיפר מאוחר יותר "הכול סביבי היה בדממת מוות. ככול שניסיתי להתקרב לעב"ם הרגשתי חוסר נוחות מוזר כאילו שהכול סביבי נע בהילוך איטי. הרגשתי שאני נמצא שם שעות רבות כאשר בפועל הייתי שם מספר דקות בלבד".
לפתע יצא אור בהיר וחזק מהעב"ם והוא התחיל להתרומם לאיטו, ללא קול ורעש כלשהו, ואז בהבזק טס במהירות אדירה למעלה ונעלם. בשלב הזה הכול חזר להיות נורמלי וגם הקשר עם הג'יפ והבסיס שקודם נותק, חזר לפעול.
הן בורוז והן פנינסטון סבלו מאז התקרית מבעיות רפואיות(כמו כאבים בגרון ובעיניים) ומחלומות מוזרים. בורוז סיפר כי בשלב מסוים החניכיים שלו הפכו ללבנות. כאשר הלך לרופא אחת השאלות הראשונות ששאל אותו הרופא הייתה האם נחשף לקרינה. פנינסטון סיפר כי התחיל לחלום חלומות מוזרים ואף סבל מסיוטים. במסגרת אותם חלומות הוא ראה את עצמו מגיע מהעתיד הרחוק (למעלה מ-40,000 שנה) כדי לתקן דברים בהווה.
סיפור האירוע התפשט במהירות בבסיס והפך לשיחת היום, אך אף אחד לא תיאר לעצמו שיעבור זמן קצר והעב"מים יחזרו שוב.
בלילה שבין ה-27 ל-28 בדצמבר, בסביבות 03:00, פטרלו 4 חיילים שוב ליד השער המזרחי של הבסיס והבחינו באורות מוזרים בשמיים שירדו לאיטם לתוך היער, בדיוק באותו איזור שבו נראה העב"ם יומיים קודם לכן. הם נסעו לכיוון האורות שהבהבו בצבעים של ירוק, כחול ואדום, אך כשהתקרבו החלו להרגיש בחשמל סטטי חזק, נבהלו והחליטו לחזור לבסיס.
אחד מהם הזעיק את סגן מפקד הבסיס, סא"ל צ'ארלס הולט שסיפר יותר מאוחר "הייתה שמועה שרצה בבסיס על מה שראו פנינסטון ובורוז יומיים קודם לכן שיצאה מכלל שליטה והחלטתי ללכת בעצמי, לברר את העניין אחת ולתמיד ולהפסיק את השטות הזאת".
5 אנשים מצוידים בפנסים, מצלמה, משקפת לראיית לילה, מודד קרינה ורשמקול בראשות סא"ל הולט יצאו לכיוון האורות. כשהתקדמו ביער רנדלשם ראו עצים שבורים, גזעי עצים משופשפים, רמת קרינה
פי 8 עד 10 מהרגיל וכן 3 שקעים בצורת משולש בקרקע שהצביעו על כך שכלי כלשהו עם 3 רגליים עמד במקום. בעודם בודקים את האיזור, ראו עב"ם מוזר וזוהר במרחק של 100-200 מטר מהם שנע במהירות ובזיג-זג בין העצים. העב"ם היה בצבע אדום עם מרכז שחור (שהזכיר להם עין אנושית). לאחר זמן קצר התקדם העב"ם לכיוון חוות חיות סמוכה. הולט וחבורתו החליטו לרדוף אחריו, יצאו מהיער ועמדו בשטח שדה פתוח ליד החווה. העב"ם ריחף מעל השדה, מבזיק מדי פעם אור חזק.
לפתע "התפוצץ" העב"ם באור לבן, אך ללא קול, והתחלק למספר נקודות אור לבנות שנעו בזיג-זג ואחת מהן התחילה לשלוח קרן אור ישרה (שדמתה לקרן לייזר) לכיוון היער ולכיוון הבסיס. הולט גם שמע בקשר שחיילים בבסיס מדווחים על קרני אור שסורקות את איזור מחסני התחמושת בבסיס.
קצת לפני 04:00 לפנות בוקר, החליט הולט לסיים את האירוע ולחזור לבסיס. הוא ציין ברשמקול "השעה 03:30 והאורות עדיין בשמיים. למרות שהעב"ם בדרום מאבד מעט גובה, אנחנו חוזרים לבסיס ונראה שהוא שולח עדיין קרני אור לכיוון הקרקע".
במהלך הזמן שהעב"מים היו מעל הבסיס, הם נצפו ע"י 60 חיילים וקצינים שכולם עוסקים במטוסים למחייתם ויודעים היטב את ההבדל בין מטוס, בלון מטאורולוגי ותעתועי כוכבים בשמיים.
במחצית ינואר 1981 הגיש סא"ל הולט למשרד ההגנה דו"ח מפורט על התקרית ואילו לציבור נחשף האירוע לראשונה באוקטובר 1983 כאשר הכותרת הראשית בעיתון הייתה "עב"ם נחת בסאופוק וזה רשמי".
משרד ההגנה טען לעומת כי האורות הגיעו ממגדלור בקרבת מקום.
דניאל סימפסון, דירקטור של הארגון "תקרית העב"ם של רנדלשם" הסביר שטענת המגדלור מגוחכת משום שמגדלורים לא עפים לתוך היער, מתחלקים ל-5 אורות שונים ו"נורים" לשמיים במהירות עצומה. הם גם לא עפים דרך עצים ונראים ע"י עדים רבים מצבא ארה"ב.
הוא גם סיפר שאדם שהיה בבסיס בנטווטרס ראה כבלי תקשורת משנת 1980 שהיו כל כך מתקדמים, יותר אפילו ממה שקיים היום.
בשנת 2007 טען פנינסטון במסיבת עיתונאים כי יותר מ-80 אנשי חיל אוויר היו עדים להמראת העב"ם באוויר. החיילים קיבלו הוראה שלא לדווח על המקרה ולהתייחס אליו כסודי ביותר.
בשנת 2015 טען הולט (בן 75 באותה שנה) כי בנוסף לכך שראה בעצמו את העב"מים, יש בידיו עדויות של מפעילי מכ"ם באותה תקופה בבסיס בנטווטרס ובשדה תעופה נוסף שזיהו עב"ם ביער רנדלשם.
בשנת 2018 ניסה בעיתונאי וחוקר הפולקלור הבריטי, דיויד קלארק, להסביר את האירוע כמתיחה שארגנו חיילי קומנדו בריטיים על חשבון אנשי חיל האוויר האמריקאי, כתגובה על מקרה השפלה שעברו ע"י אנשי בטחון אמריקאים בבסיס וודברידג'.
בשנת 2005 הקימה הוועדה ליערנות שביל מיוחד ביער רנדלשם וקראה לו "שביל העב"ם".
לפי תיאוריה של הסדרה "חייזרים מהעבר" מדובר לא רק בחוצנים שהגיעו מכוכב אחר אלא גם מזמן אחר מהעתיד. כאשר פנינסטון נגע בסמלים ה"הירוגליפיים" שעל העב"ם, עברה במוחו סדרה של כתב בינארי (מערכת ספירה על בסיס 2 באמצעות שני סמלים- 0 ו-1).שלמחרת העלה אותה על הכתב. לפי ניק פופ, לאחר שנים הריצו את מה שכתב פנינסטון במחשב ואז התקבלה ההודעה הבאה- "חקירה של האנושות, מתמשכת להתקדמות כוכבית. עיניים לעיניים שלכם. שנה מקורית 8100".
שני האירועים מתועדים היטב ומכילים ממצאים רבים הן מבחינת העדים שבו (עשרות אנשי צבא ותושבים מקומיים), הן מבחינת הממצאים בשטח (עקבות קרינה רדיואקטיבית, סימני נחיתה והשפעות פיזיות על עדים) והן מבחינת התיעוד (קלטת אודיו המתעדת את האירוע בזמן התרחשותו ומסמכים ששוחררו ע"י משרד ההגנה הבריטי).
