הר שאסטה הוא הר געש המתנשא לגובה של 4,322 מטר ונמצא במדינת קליפורניה, כ-440 ק"מ צפונית לסן פרנסיסקו. עד לפני כ-4,500 שנה הוא היה מתפרץ בכל 800 שנה, כאשר ההתפרצות האחרונה הידועה הייתה בסביבות שנת 1250.
ההר כולל מפלים עוצרי נשימה, אגמים טבעיים ונופים מרהיבים שמושכים אליהם אלפי מבקרים מדי שנה. אולם השבטיים האינדיאנים שגרו באיזור כמו שאסטה, ווינטו, מודוק וקארוק כבר לפני 1,200 שנה מזהירים שכמו שההר יפהפה, כך הוא בעל כוחות מיסטיים ומסוכן ומסיבות לא טבעיות.
במשך מאות שנים היה ההר ידוע כמקום שאנשים מדווחים על עב"מים, היתקלויות ביצורים מפחידים ועל אנשים שנעלמו מבלי להשאיר עקבות.
במשך 100 השנים האחרונות התקבלו יותר מ-50 דיווחים על תצפיות עב"מים סביב הר שאסטה והמספר הולך וגדל בעשור האחרון. בשנת 2008 עדי ראייה מהעיר מקלאוד ( כ-18 ק"מ מזרחית להר) ראו עב"ם שנראה כמו מדוזה ענקית וזוהרת, שריחפה מעל העיר ואז נעלמה במרחקים.
במקרה אחר סיפר עד ראייה כי נסע בשעות הערב ליד ההר ולפתע ראה את צד ההר הפונה לכיוון מערב פתוח לרווחה ואז הגיחה ספינת חלל גדולה, ריחפה שם במשך דקה, נכנסה פנימה וההר נסגר.
ישנם גם סיפורים רבים על אנשים שראו בהר שאסטה את היצור ביגפוט. למעשה התצפית הראשונה בביגפוט הייתה סביב העיר רדינג, כ-100 ק"מ דרומית להר. בשנת 1930 אף נתגלה בעיר שלד "אנושי" גדול באופן מסתורי.
הר שאסטה הוא אחד המקומות המוכרים כשמדובר בהיעלמויות של אנשים. מאז 2009 חקר הבלש דייב פולידס יותר מ-5,000 מקרים של חילוץ והצלה באיזור ומתוכם 1,200 לא נפתרו מעולם.
אחת ההיעלמויות שחקר פולידס שמעולם לא נפתרה הייתה ב-25 במאי 1999. שלושה מטיילים מנוסים, קרל לנדרס, מילט גיינס ובארי גילמור טיפסו על הר שאסטה לכיוון הפסגה. הם חנו בלילה במקום שנקרא "חצי-חצי" וכשקמו למחרת בבוקר קרל לנדרס לא הרגיש טוב ונשלח לאגם הלן המרוחק כ-200 מטר מהנקודה בה ישנו. זמן קצר לאחר מכן הגיעו השניים האחרים לאגם, אך לא היה זכר לקרל. לדברי פולידס אין לאן להיעלם בין מחנה חצי חצי לאגם הלן. אין מחסומים, אן סלעים גדולים והשלג מוצק וללא סדקים. לא הייתה גם פעילות סיסמית על ההר שיכלה לגרום למפולת סלעים שהייתה קוברת תחתיה את קרל.
מסע חילוץ והצלה שנמשך שבוע וגם בכל השנים לאחר מכן לא נמצאו שום רמזים שיכולים להסביר מה קרה לקרל. לא גרזן, לא חליפות או מעילי רוח, מכנסיים או מגפיים. שום סימן.
עוד מקרה מוזר שחקר פולידס ליד הר שאסטה, היה של ילד בן 3 שנעלם ב-2 בספטמבר 2011. הילד נמצא מאוחר יותר ע"י יחידת חילוץ והצלה ממש ליד השביל (!!) הילד סיפר שאחרי שנעלם הוא היה במערה תת-קרקעית ושם הייתה אישה שהילד חשב שהיא רובוט, ששאלה אותו אם הכול בסדר ואם נוח לו. גם אם הסיפור על האישה הוא פרי דימיונו של הילד, צוות החלוץ וההצלה לא היה יכול לספק שום הסבר לכך שהילד שנעלם במשך כ-5 שעות, נמצא לפתע ליד השביל שזה אחד המקומות הראשונים שבו חיפשו.
הסופר המקומי, דסטין נף, שחקר במשך שנים את תעלומות הר שאסטה, קושר את הר שאסטה ליבשת למוריה. קיומה של יבשת אבודה בשם למוריה הוצע לראשונה ע"י הזואולוג, פיליפ סקלטר בשנת 1864. תיאוריה זו מאומתת במסורות בע"פ של ילידי הוואי שטוענות שאיי האוקיאנוס השקט הקרובים לקליפורניה, היו בעבר חלק מיבשת ענקית שבה גרה ציוויליזציה מתקדמת מאוד מכוכב אחר. תושבי היבשת נקלעו לאסון אדיר והאגדה אומרת שהניצולים של אות אותו אסון מצאו מקלט בהר שאסטה.
הפרוספקטור (מומחה המשמש לתמיכה בגיאולוגים), ג'יי סי בראון היה משוכנע שהסיפור אמיתי וטען שבשנת 1906 חיפש באיזור זהב ואז גילה בטעות מנהרה שנוצרה ע"י בני אדם. כמה ק"מ בתוך המנהרה, מצא מעין כפר תת-קרקעי מלא בזהב, כתבים על ציוויליזציה אבודה וגופות חנוטות של ענקים.
כעבור 30 שנה הקים בראון משלחת של כ-80 איש כדי לחזור למקום ולחשוף את הדברים שמצא, אך ביום שבו הם היו אמורים לצאת לאתר, בראון נעלם באופן מסתורי ומאז לא שמעו ממנו.
האם ניתן להסביר את המסתורין בהר שאסטה ע"י חייזרים שאף חוטפים את אותם אנשים שנעלמו או אולי פורטל רב יקומי הקיים על ההר ?
מעניין לציין שבאתר לווה בדס הנמצא במרחק של כ-100 ק"מ מהר שאסטה, ניתן למצוא פטרוגליפים (גילופים באבן) שנוצרו לפני אלפי שנים ע"י אבות שבט המודוק. הפטרוגליפים כוללים לוחות שנה עתיקים, בעלי חיים ויצורים שמימיים המכונים "אנשי השמיים".
אחד הפטרוגליפים מציג יצור בעל כנפיים גדולות שמגיח מתוך פנים הר שאסטה. היצור מייצג ישות שמיים הנקראת "סקל" שאנשי המודוק סוגדים לה ומאמינים שהיא יוצרם. האנשים המקומיים מאמינים שבימי קדם הישות נפלה מהשמיים כדי לגור בהר שאסטה ומאז היא נמצאת שם ומגינה על ההר.
האם יכול להיות שהפטרוגליף של סקל מייצג תיאור ממשי של ישות חוצנית שבה נתקלו אנשי מודוק לפני מאות שנים ?!
