לקראת סוף מלחמת העולם ה-2, ניסו הנאצים בכול מחיר להמציא "נשקי פלא" (WUNDER WAFFE)
שיהפכו בחזרה את תמונת המלחמה לטובתם. טובי המוחות הגרמניים ניסו (ובד"כ גם הצליחו) להמציא רקטות או טילים (ה-V1 וה-V2), טנקי על ענקיים, צוללות חדישות ואפילו מטוסי סילון (במקום מטוסי הבוכנה שהיו עד אז).
באוגוסט 1997 סיפר העיתונאי, הסופר וההיסטוריון הצבאי הפולני, איגור ויטקובסקי, כי ראה תעתיקי חקירה של קצין SS בכיר בשם יעקוב שפורנברג, מהם עלה כי הנאצים עבדו על פרויקט סודי ביותר בשם ה"פעמון" (DE GLOCKE בגרמנית). בשנת 2000 פרסם ויטקובסקי את הספר "האמת על נשק הפלא" ובו סיפר על אותו פרויקט.
חוקר העב"ם והסופר הבריטי, ניק קוק (לא להתבלבל עם ניק פופ) קרא את הספר והחליט לחקור את הנושא לעומקו. לדבריו עפ"י חקירתו של אותו שפורנברג המציאו הגרמנים מכשיר שייצר מקור אנרגיה בלתי ידוע, אבל היה כול כך מסוכן להפעלה עד שגרם למותם של מדענים רבים שעבדו על פיתוחו. המכשיר נקרא ה"פעמון" בגלל צורתו החיצונית והיה בגובה של כ-4 מטר וברוחב של כ-2.5 מטר, עשוי כולו ממתכת, עם מכסה בצורת חצי כדור ונזקק לכמות עצומה של חשמל כדי להפעילו.
במהלך השלבים הראשונים של ייצורו, נוצר סביב ה"פעמון" בעת הפעלתו, שדה בלתי נראה למרחק של עשרות מטרים שגרם לצמחים או עלים שהונחו בתחום זה להתפרק לנוזל אורגני שמנוני ולמותו בייסורים נוראיים של כול יצור חי באותו תחום. כאשר המכשיר היה מופעל, הדם של יצורים חיים היה מתקרש לתערובת מוצקה כמו ג'לי וכאשר פעולת המכשיר הופסקה, הדם היה חוזר למצבו הנוזלי ונשפך מתוך הגוף החוצה.
התהליך הזה גרם למותם של מספר מדענים שעבדו על הפרויקט עד ששאר המדענים מצאו מגן כלשהו להשלכות איומות אלו.
מהות הכוח שהפעיל המכשיר לא הייתה ברורה בדיוק, אבל הוא היה כה חזק שגרם ל"פעמון" להתרומם מהקרקע ולרחף באוויר.
בתוך מעטפת המתכת של המכשיר היו 2 גלילים שהסתובבו האחד סביב השני במהירות גדולה וכאשר הוסיפו לאותם גלילים מרכיבים כלשהם, נוצר בזמן ההפעלה נוזל מוזר בצבע ארגמן.
חלק מהפרשנים מאמינים שהחומר שנוצר היה כספית אדומה, חומר תיאורטי שמגביר את הביקוע של נשק אטומי.
פרשנים אחרים טוענים כי אין הוכחה פיזית לייצור החומר "כספית אדומה" והמכשיר היה בעצם מאיץ חלקיקים כלשהו.
לעומת הסברים אלו קיימות תיאוריות קונספירציה אחרות-
אין תמונות או הוכחה מדעית שהפעמון היה קיים ויש אפילו כאלה המאמינים שכול הסיפורים על המכשיר הם רק ניסיונות של פושעי מלחמה ליצור סימפטיה אצל שוביהם.
אלא שקיימות כמה ראיות שיש משהו אמיתי בסיפור על המכשיר-
עפ"י הדוחות, בסוף אפריל 1945 הגנרל קמלר ביחד עם כ-600 איש תחת פיקודו, עשו את דרכם מפולין לאוסטריה בשיירה של משאיות עמוסות בציוד.
בשנת 2011 ציטט הסופר סטן וולף בספר שפירסם, עדויות של רועי צאן מאיזור אנטרסברג באוסטריה (כ-20 ק"מ דרומית לזלצבורג) שראו כוח של חיילים נאצים צועדים דרך קיר סלע מוצק. עד אחר צוטט בספר וסיפר שפגש חיילים גרמנים ברשת מערות בהרים שמזדקנים בקצב איטי לא מוסבר.
האם יתכן שהנס קמלר והמדענים שלו ניצלו את ה"פעמון" כדי לברוח מכוחות בנות הברית, נעים
אחורה וקדימה בזמן ?!
אך כאן לא מסתיים סיפור הפעמון-
בדצמבר 1965 נפל מהשמיים חפץ כלשהו בקקסברג, פנסילבניה. ממעט האנשים שהספיקו לראות את החפץ (לפני שהרשויות חסמו את הגישה אליו) ותיארו אותו, עולה כי החפץ שנפל דומה בדיוק לתיאור ה"פעמון" כפי שתיאר שפורנברג- חפץ בצורת פעמון עם סימנים מוזרים והירוגליפים.
האם ה"פעמון" עבר בזמן משנת 1945 והתרסק 20 שנה לאחר מכן בארה"ב, או לחילופין שכוחות הברית תפסו את הנס קמלר וה"פעמון" ושהחפץ בקקסברג הוא אחד מהניסויים האמריקאים בו ?!
