ב-26 ביולי 1959 היה האב וויליאם גיל במיסיון בפפואה גינאה החדשה (צפונית לאוסטרליה), כאשר אחד מאנשי המיסיון קרא לו לבוא לחוף הים הסמוך, שם נראה בשמיים עב"ם מואר. האב גיל לא ידע להסביר מהו אותו עב"ם, אך ידע בוודאות שאין מדובר בכוכב הלכת וונוס שנראה משמאל לעב"ם.
כשהעב"ם נעלם, חזר האב גיל למיסיון כדי לתאר בכתב את מה שראה, אלא שלא עבר זמן רב והוא נקרא שוב לראות את העב"ם שהיה הפעם קרוב הרבה יותר למיסיון. העב"ם היה בצורת צלחת מעופפת גדולה עם בסיס רחב וסיפון צר יותר מעליו. בתחתיתו היו 4 "רגליים" ובצידו כ-4 חלונות או אשנבים שמהם בקע אור בהיר יותר. בחלק מהזמן פלט העב"ם אור כחול לכיוון השמיים בזווית של 45 מעלות. מסביב לעב"ם נעו מספר חפצים מוארים קטנים יותר.
בתוך הצלחת המעופפת הצליחו הצופים הרבים לראות דמות כלשהי עד שהעב"ם נעלם.
למחרת בערב ישב האב גיל וכתב לממונים עליו דו"ח על האירוע, משוכנע שיש הסבר הגיוני ל-מה שראו. אלא שאז הזעיקה אותו אחת העוזרות שלו שהעב"ם חזר.
האנשים שהתאספו במרחק מה מהמיסיון ראו את אותו עב"ם מהיום הקודם, אלא שהפעם ראו 4 דמויות בתוכו (!!)
האב גיל נופף בידיו לשלום לכיוון העב"ם ולהפתעת הנוכחים אחת הדמויות נופפה לו בחזרה. לאחר זמן מה פנה העב"ם וטס לכיוון המיסיון.
האנשים חזרו לכיוון מתחם המיסיון ואז במרחק של כ-100 מטר מהם ראו את העב"ם מרחף ללא תנועה כאילו "מחכה" לתקשורת נוספת.
האב גיל נופף בפנסו לשלום מצד לצד ואז באופן מדהים התחיל גם העב"ם לנוע מצד לצד בקצב ניפוף הפנס, עד שהפסיק, התחיל לטוס ונעלם מהעין.
על הדו"ח ששלח האב גיל חתמו 25 אנשים שראו את האירועים.
6 חודשים לאחר האירועים ראיינו אנשי חיל האוויר את האב גיל וייחסו את האירוע לכוכב הלכת וונוס וכן לעובדה שהאב גיל היה קצר רואי.
כמובן שהסבר זה אינו נותן פתרון לעובדה שעוד 25 אנשים ראו בדיוק את אותו העב"ם וכן שכוכב וונוס נראה בלילה הראשון ללא קשר לעב"ם.
