1. הפגיון של המלך תות ענח' אמון (king Tutankhamen dagger)-
ב-5 בנובמבר 1922 מצא הארכיאולוג הבריטי, הווארד קרטר את קברו של הפרעה הצעיר תות
ענח' אמון בנקרופוליס שבעמק המלכים במצרים, על יד העיר תבאי (לוקסור של ימינו).
שלוש שנים לאחר מכן (בשנת 1925) מצא קרטר 2 פגיונות שהוחבאו ליד גופתו החנוטה של המלך.
לאחד הפגיונות היה להב ברזל עם ידית זהב מעוטרת המסתיימת בקריסטל ואילו הפגיון השני היה
מזהב.
פגיון הברזל משך מיד את תשומת ליבם של הארכיאולוגים, משום שברזל היה נדיר יחסית בתקופת
הפרעונים(תקופת הברונזה) ונחשב אפילו יותר יקר מזהב. בדיקות מוקדמות של הפגיון לא הראו
תוצאות חד-משמעיות, אולם בדיקות מאוחרות יותר שנערכו בשנים האחרונות, מצאו כי הרכב
הלהב של 88.62% ברזל, 10.8% ניקל ו- 0.58% קובלט, מרמז מאוד על מקור מחוץ לכדור הארץ.
הרכב זה כמעט זהה להרכבו של מטאוריט שנמצא בשנת 2000 בעיר מרשה מטרוך, כ-250 ק"מ
מערבית לעיר אלכסנדריה.
הממצא מספק אולי תובנה לגבי תיאורים מצריים שהשתמשו במונח "ברזל השמיים", אולם עיבוד
מטאוריט לחפצים היא מלאכה קשה ביותר. קודם כול קשה מאוד להפריד את הברזל מהמטאוריט
עצמו. יתר על כן, הלהב היה חלק לגמרי ולא נמצאו עליו סימני פטיש או מכשיר אחר לעיבודו כלהב.
האם המצרים ייצרו את הפגיון או שהוא ניתן להם במתנה ע"י חוצנים כלשהם ?!
2. מפת פירי רייס (Piri Reis map)-
באוקטובר 1929 מצא התיאולוג הגרמני, דייסמן בספריית ארמון טופקפי שבאיסטנבול טורקיה,
מפה ששורטטה ע"י האדמירל והקרטוגרף הטורקי, פירי רייס, בשנת 1513. פירי הצהיר כי השתמש
ב-10 מקורות ערביים וב-4 מפות הודיות, אולם הוא צייר בצורה מדויקת מאוד איזורים רבים שלא ברור
כיצד הוא ידע עליהם ומהיכן שאב נתונים כה מדויקים. העובדה הכי מדהימה במפה היא שיבשת
אנטרקטיקה מוצגת ללא קרח כלל, דבר שתומך בטענות שהושמעו בעבר ע"י חוקרים לפיהן
אנטרקטיקה הייתה איזור מיושב לפני כ-11 אלף שנה. יש אפילו כאלו שמרחיקים לכת וטוענים כי כאן
שכנה בעבר היבשת האבודה אטלנטיס.
3. אור דנדרה (Dendera light)-
אור דנדרה הוא תיאור של תבליט אבן במקדש חתור (Hathor) בעיר דנדרה (כ-85 ק"מ לעיר
לוקסור). התבליט מהווה מקור למחלוקת גדולה לגבי ההיסטוריה המצרית, מאחר והיסטוריונים רבים,
ביניהם גם הארכיאולוג והסופר המפורסם, אריך פון דניקן, מפרשים את התיאור בתבליט כעדות
למערכת תאורה מודרנית הדומה במראה ל"שפורפרת קרוקס (התקן חשמלי-פיזיקלי הבנוי כמיכל
זכוכית אטום, מרוקן מאוויר או ממולא בגז דליל, שבתוכו קבועות 2 אלקטרודות, קתודה ואנודה,
וכאשר היא מופעלת, הקתודה מהווה מקור של אלקטרונים שנעים בתוך השפורפרת לעבר האנודה).
תומכי התיאוריה טוענים שהאור החשמלי המתואר בתבליט, נותן הסבר להיעדר משקעים שחורים
כתוצאה משימוש בנרות או לפידים בקברים או בפירמידות במצריים.
הסברה במרכזית בקרב האגיפטולוגים מפרשת את התבליט כשילוב של פרח הלוטוס, עמוד דג'ד
(סימן ליציבות המסומל ע"י הזרועות המושטות) ונחש העולה מהפרח.
למרות סברה זו של האגיפטולוגים, ממשיך התבליט הזה ותבליטים אחרים במצריים, לעורר מחלוקת
בקרב המדענים אשר מנסים להיאחז בכול הוכחה להימצאות טכנולוגיות מתקדמות בקרב עמים
עתיקים.
