בצהרי היום של ה-24 במרץ 1978, הסתובב לואיס קרלוס סרה בן ה-16 בג'ונגל שליד ביתו שבעיירה פנלאבה במחוז מרנאו בצפון ברזיל (על גדות האוקיאנוס האטלנטי), כששמע קול רעש חזק שהפחיד אותו. הוא הרים את מבטו וראה אור חזק ובהיר מעל העצים. יותר מאוחר סיפר לואיס "נפלתי על הגב ולא יכולתי לזוז. הייתי משותק". כעבור דקה החל לעלות באוויר, כשהוא במצב אופקי, ונכנס לתוך עב"ם עגול דרך אחד משלושת החלונות שהיו בו. בתוך העב"ם היו 3 יצורים בגובה מטר, לבושים בחליפות מתכת ומגינים. היצורים דיברו ביניהם בשפה שלואיס לא הבין.
העב"ם התחיל לנוע וכשנעצר הוצא לואיס ממנו והונח על סלע שטוח כשהוא עדיין במצב של שיתוק. לואיס סיפר "לקחו אותי לארץ מוזרה. זה נראה כמו שדה עם דשא גבוה מאוד, אך ללא עצים או ציפורים. לא ראיתי שום בית ולא היו שמיים או כוכבים. אז ניגשו אלי האנשים האלו, הכניסו לי שפורפרת לאף וכדור שקוף לפה, ממנו ירד נוזל לתוך הגרון שלי ונרדמתי".
כעבור מעט יותר מ-3 ימים מאז שנחטף, מצא אותו דייג שוכב על הקרקע בג'ונגל ללא יכולת לדבר או לזוז והוא הועבר לבית חולים הקטן שבעיירה.
למרות שלא היו שום סימנים או חבורות על גופו, הרופאים לא הצליחו להזיז את ידיו ורגליו. הם גם דקרו אותו בסיכות חדות, אך הוא לא הגיב. שערו היה שרוף, קצות אוזניו אדומות ו-4 משיניו היו שבורות ומדממות.
יומיים לאחר מכן הוטס לואיס לבית חולים גדול יותר, שם שכב בוהה באוויר, אך לא הגיב לשום דבר. מספר רופאים בדקו אותו, אך אף אחד מהם לא יכל להסביר מה גורם למצבו. רק לאחר שבוע התעשת לואיס וסיפר מה קרה לו.
האירוע משך את תשומת לבו של העיתונאי וחוקר העב"מים, בוב פראט, שהגיע לעיירה וראיין את לואיס ותושבים אחרים שסיפרו לפראט על מספר תצפיות עב"ם באיזור. הוא גם ראיין את אנשי הרפואה שבדקו את לואיס ואת ראש העיירה. לאף אחד מהם לא היה הסבר רציונאלי למצבו של לואיס.
חוקרים אחרים שבדקו את האירוע, ראו בלואיס עד רגוע ואמין שמעולם לא סטה מסיפורו. לא היה בו גם שום דבר שיצביע כי הוא ממציא את הסיפור, או שהרוויח משהו מזה.
כמו כן היו דיווחים מאנשים אחרים על מקרים מוזרים שהיו באיזור, כולל אנשים שראו באותה שנה, 3 יצורים זוהרים, לבושים בסרבל כסוף וקסדות שקופות למחצה שנראו בשדה ליד פנלאבה.
