ב- 25 למרץ 1948 זוהה עב"ם ע"י 3 יחידות ראדאר שונות באיזור ניו מקסיקו, כאשר אחת מהן גרמה לו כנראה לכשל בבקרת השליטה והוא נפל לקרקע כ-20 ק"מ מהעיר אזטק בניו מקסיקו (כ-300 ק"מ צפונית מערבית לאלבוקרקי).הודעה נמסרה לפיקוד ההגנה האווירית ולג'ורג' מארשל, מזכיר המדינה, שיצר קשר עם ארגון MJ-12 ועם היחידה לתופעות בין כוכביות (IPU) שתפקידה היה לאסוף עב"מים שהתרסקו ולשלח אותם למקומות סודיים ספציפיים.
העב"ם אותר תוך מספר שעות ומארשל אירגן משלחת של מדענים (שארבעה מהם היו חברים בארגון MJ-12 שהוקם כחצי שנה קודם לכן לאחר תקרית רוזוול ביולי 1947). שתגיע בהקדם למקום ובמקביל הודיע ליחידות הראדאר כי היה מדובר באזעקת שווא.
אנשי המשלחת הושבעו לשמור על סודיות והגיעו למקום לא בדרכם ראשיות, מחסומים הוצבו בנקודות מפתח כ-3 ק"מ מסביב למקום הנפילה ומשאיות גרר הוסוו כמשאיות לקידוח נפט.
בתוך העב"ם מצאו המדענים 2 גופות של חייזרים דמויי אדם שרועות על לוח מכשירים חרוך ועוד 12 גופות נוספות על הרצפה.
בלוח המכשירים היו כמה לחצנים וידיות עם סמלים שנראו כמו כתב חרטומים, מסכי תצוגה קטנים עם אותם סמלים, מגירות שהתגלגלו החוצה ללא חיווט כלשהו וספר שהורכב מעלים דמויי קלף שהכיל גם הוא את אותם סמלים מוזרים.
העב"ם עצמו היה בצורת צלחת מעופפת בקוטר של כ-30 מטר ובגובה של כ-6 מטר ועשויה ממתכת שדומה לאלומיניום עם עמידות לטמפרטורות גבוהות ביותר ולמקדחי יהלום.
לא היו בו מסמרות, ברגים וסימני ריתוך וכאשר היא פורקה לאחר מכן, גילו החוקרים כי היא יוצרה בקטעים שהשתלבו ביניהם בחריצים והוצמדו סביב הבסיס.
העב"ם כלל מספר טבעות שאמורות להסתובב סביב המרכז, אך מערכת התנע לא הייתה מוכרת (אח"כ נאמר לכאורה ע"י אחד המדענים כי מערכת תנע זו יכולה למוטט את כל תעשיית הנפט).
בניתוח הגופות התגלה כי הגובה הממוצע של החייזרים היה קצת מעל 100 ס"מ ומשקלם הממוצע כ-20 ק"ג. תווי פניהם דמו למראה של מונגולואידים מהמזרח הרחוק (דומה לניתוח השערה במקרה של פיטר קורי), עם ראשים גדולים ללא פרופורציה, עיניים מלוכסנות גדולות ואף ופה קטנים. הצוואר וחלק הגוף העליון היו דקים מאוד, הזרועות ארוכות ודקות שהגיעו עד הברכיים וידיים שהכילו אצבעות ארוכות ודקות עם קרום ביניהן.
לא הייתה להם מערכת עיכול או מעיים, לא הייתה נקודת פי טבעת ולא נראו איברי רבייה. במקום דם היה נוזל חסר צבע ללא תאים אדומים שריחו דמה לאוזון.
מספר סופרים שפרסמו מאוחר יותר ספרים על האירוע, ביקרו באתר ההתרסקות ומצאו שם סלעים חרוכים וכן תמוכות מתכת ששימשו כנראה לתמיכה בצלחת המעופפת. הם גם ראיינו עדים שזכרו כי ראו באותה שנה עב"ם בצורת דיסק ובקוטר של כ-30 מטר שפגע באחד המצוקים באיזור, ירה ניצוצות לכול עבר ואז עשה סיבוב לכיוון את ההתרסקות ולא נראה יותר.
אין ספק שזהו אחד העב"מים השמורים והשלמים ביותר שנמצאו על אדמת ארה"ב.
באתר ההתרסקות שנשמר בסוד 59 שנה, הוצב שלט לציון האירוע.
