מדינת קנטקי ידועה בהרבה אגדות ומיתוסים, אבל האירוע הבא עולה כנראה על כולם-
ב-21 באוגוסט 1955 התכנסו 11 אנשים לארוחת ערב בבית חווה בעיר קלי שבקנטקי (כ-330 ק"מ דרומית מערבית לפרנקפורט, בירת קנטקי וכ-140 ק"מ צפונית לנאשוויל טנסי). בעלת הבית הייתה גלני לנקפורד שגרה שם עם 3 ילדיה הצעירים מנישואים שניים. האורחים היו שני בניה הבוגרים מנישואיה הראשונים-אלמור סאטון וצ'ארלי סאטון עם נשותיהם, ורה ואיילין, או.פי בייקר, אחיה של איילין ובילי ריי טיילור ואשתו, ג'ון שהיו מיודדים עם הבנים הבוגרים של גלני.
בשלב מסוים נגמרו המים בבית ובילי ריי יצא להביא מים מהבאר הסמוכה. לפתע ראה בילי חפץ מתכתי עגול בשמיים. לחפץ לא היו כנפיים או אמצעי תעופה אחרים והוא לא השמיע רעש. נראה היה שהחפץ נוחת במהירות משאיר שובל צבעוני אחריו עד שנעלם מאחורי העצים כמה מאות מטרים מהבית. בילי רץ מיד לבית וסיפר לאחרים שראה כרגע ספינת חלל. למרות הספק שעוררו דבריו, יצא אלמור סאטון עם בילי לחצר וחיפשו סימן כלשהו ל-מה שסיפר בילי. לאחר מספר דקות שבהם לא ראו דבר, התכוננו השניים לחזור הביתה ואז שמעו מכיוון העצים רעש וראו אור עמום נע לעברם. כשהאור היה כמה מטרים מהם, נדהמו השניים לראות יצור קטן דמוי אדם עם רגליים קצרות ומנוונות, ידיים רזות ארוכות ואוזניים ארוכות ומחודדות. מה שבלט במיוחד ביצור היו 2 דברים- עיניו הגדולות שזהרו בחושך והעובדה שנראה היה שהוא מרחף על הקרקע ולא הולך.
מפוחדים נמלטו 2 הגברים לתוך הבית טורקים אחריהם את הדלת. למרות שגלני לנקפורד חשבה עדיין שהם מתבדחים, היא שלחה ליתר בטחון את 3 הילדים הקטנים לישון ואילו 2 הגברים לקחו רובים והתחילו לשמור על דלתות הכניסה לבית.
לפתע ראתה גלני יצור קטן בחלק האחורי של הבית. צעקתה מקפיאת הדם גרמה לבילי ריי לירות לכיוון הדמות. הכדור פגע ביצור שנפל אחורה ברעש מתכתי, אך הוא התרומם ורץ לכיוון העצים כאילו לא נפגע.
מעודד מהפגיעה ביצור יצא בילי ריי למרפסת מכוון את רובהו לכיוון העצים. אבל אז יד דקה עם טפרים ארוכים נשלחה מגג המרפסת ואחזה בו בשערו. למזלו אחת הנשים שעמדה מאחוריו משכה אותו פנימה. מיד יצא אלמור החוצה וירה ביצור שהיה על הגג. היצור נפל מהגג משמיע אותו קול מתכתי, אבל המשיך לרוץ לכיוון העצים כאילו לא נפגע אף הוא.
יצור נוסף שהציץ בחלון חדר הילדים ונורה ע"י צ'ארלי סאטון שהצטייד בינתיים ברובה, קם אף הוא ללא פגע ונעלם מהעין.
אף אחד לא ידע מהם אותם יצורים, אך היה ברור שיש כמה מהם ושהם חסינים לכדורים. גלני שהייתה מאוד דתית, חשבה שמדובר בשדים שנשלחו ע"י השטן עצמו. אלמור חשב שמדובר בגובלינס, יצורים קטנים שהיו חלק מהפולקלור באיזור ואילו בילי ריי האמין שיש קשר בין היצורים לחפץ שראה מוקדם יותר באותו ערב.
במשך השעתיים הבאות נשמעו קולות על גג הבית ופרצופים של אותם יצורים שהציצו בחלונות הבית. כמה מהיצורים אף נראו נעים בחצר הבית או נחים בין העצים, אך בכול פעם שהתקרבו קרוב מדי לבית, ירו בהם 3 הגברים. לפי מה שהעריכו האנשים בבית היו לפחות 3-4 יצורים ושמעל 100 יריות נורו עליהם.
בסביבות 23:30 היה נראה שהיצורים עזבו וכול האנשים נכנסו ל-2 רכבים ומיהרו לתחנת המשטרה הקרובה בהופקינסוויל. למרות שהשוטרים התקשו להאמין להם, נשלחו 16 שוטרים, סגני שריף ושוטרים צבאיים לבית המשפחה. הם מצאו חורי כדורים בכול מקום, זכוכיות מנופצות ותרמילי כדורים, אך לא הרבה מעבר לזה .נראה היה שהיצורים עזבו ולא הותירו אחריהם דבר. הם גם חקרו ארוכות את האנשים וכולם נתנו בדיוק את אותו התיאור להשתלשלות העניינים ואותו תיאור של היצורים שצרו על הבית. גם שכנים גיבו את סיפורם וסיפרו כי ראו אורות מוזרים בין העצים.
כשלא נותר עוד דבר לעשות, עזבו השוטרים וסגני השריף את המקום, אבל למחרת שהגיעו שכנים למקום, הם מצאו את הבית ריק. כפי שנודע מאוחר יותר גלני התעוררה בלילה וראתה את אחד היצורים מציץ בחלון. זה הספיק לבני המשפחה ואורחיהם והם עזבו בבהלה את הבית וחזרו אליו רק לאחר זמן.
מוטרדים באופן קבוע ע"י עיתונאים וסקרנים עזבו בני המשפחה את הבית לאחר מספר חודשים. אך לא רק ההטרדות הן שגרמו להם לעזוב, אלא יותר הפחד התמידי שהיצורים, יהיו אשר יהיו, יחזרו.
רבות נכתב על האירוע במשך השנים והדעות חלוקות-
לפי השוטרים שהיו במקום, בני המשפחה ואורחיהם חוו ללא ספק חוויה קשה, אך לא ניתן לקבוע בהכרח קשר לחוצנים.
אחרים אמרו שכתוצאה מצריכה מוגברת של אלכוהול זיהו האנשים דורסי לילה גדולים (מהסוג שנקרא אוח וירג'יניה) כאותם יצורים. אולם טענה זו נשמעת מגוחכת נוכח מספר עובדות-
- המשטרה לא מצאה שום הוכחה שהאנשים שתו אלכוהול באותו ערב.
- גובה היצורים כפי שסיפרו האנשים היה 100-105 ס"מ, גבוה בהרבה מהגובה המקסימלי שאליו מגיעים אותם דורסי לילה.
- אותם דורסים תוקפים מלמעלה ולא בגובה הקרקע.
- הדורסים אינם חסינים לכדורים ולא משמיעים קול מתכתי כאשר כדורים פוגעים בהם.
לעומת הטענות הסקפטיות, אלו המצדדים באמיתות הסיפור טוענים-
- לא סביר שהאנשים יפגעו בצורה כה קשה בביתם ללא סיבה.
- בני המשפחה ואורחיהם לא הרוויחו שם רווח כספי מהסיפור למרות שיכלו לעשות זאת.
- מכרים, חברים ושכנים הכירו את בני המשפחה ואורחיהם כאנשים ישרים ואמינים ולא סביר שידבקו כל השנים האלו בסיפור שקרי.
- סיפוריהם של בני המשפחה נשארו ללא שינוי כל השנים ודומים אחד לשני למרות הזמן שעבר.
כיום חוגגים תושבי קלי את האירוע מדי שנה בשבוע השלישי של חודש אוגוסט, בפסטיבל שנקרא "ימי האנשים הקטנים והירוקים של קלי".
