פרויקט ספר כחול היה אחד מסדרה של מחקרים שיטתיים אותם ערך חיל האוויר האמריקאי בנושא עב"מים.
כאשר תופעת העב"מים אחרי תקרית רוזוול גברה, החליט חיל האוויר האמריקאי בשנת 1948 לחקור את הדיווחים בפרויקט שנקרא "פרויקט סימן" (project Sign). הדעה הראשונית של המעורבים בפרויקט הייתה שהעב"מים הם ככול הנראה מטוסים סובייטיים מתוחכמים, אם כי היו גם חוקרים שטענו שהם עשויים להיות חלליות מעולמות חיצוניים.
לאחר שנה הוחלף פרויקט סימן בפרויקט חדש שנקרא פרויקט טינה ( project Grudge) אשר הוחלף בעצמו בשנת 1952 בפרויקט ספר כחול (מקור השם נובע מכך שאנשי חיל האוויר הישוו את לימוד התופעות למבחן גמר "ספר כחול" במכללה).. משרדו של פרויקט ספר כחול, שהיה הפרויקט הרשמי הארוך לחקירת תופעת העב"מים, היה בבסיס חיל האוויר רייט-פטרסון בדייטון אוהיו ואחד היועצים המרכזיים שלה היה ד"ר ג' אלן הייניק שהיה יועץ גם ל-2 הפרויקטים הקודמים.
במקביל לפרויקט ספר כחול, לאור ריבוי תצפיות העב"ם באותן שנים, בייחוד זו שאירעה מעל וושינגטון הבירה ביולי 1952, הוקם פאנל מומחים בראשות הפיזיקאי והמתמטיקאי, הווארד רוברטסון וכללה פיזיקאים נוספים, אסטרונום ומהנדס טילים, ע"מ לחקור את התופעות. הפאנל נפגש עם קציני צבא וראש פרויקט ספר כחול והגיע למסקנות הבאות-
- 90% מהתצפיות יכולות להיות מוסברות ע"י תופעות ארציות, מזג אוויר ותופעות אסטרונומיות.
- אין הוכחה שתומכת בתיאוריה של חוצנים.
בשנת 1966 הוקמה וועדה נוספת בראשות הפיזיקאי, אדוארד קונדון, כדי לבחון את החומר שנאסף בפרויקט ספר כחול. שנתיים לאחר מכן פירסמה הועדה דו"ח שנקרא "דו"ח קונדון" ועל פיו לא היו דיווחים על תופעות שאינן ארציות ו/או נפוצות וכי העב"מים אינם מצדיקים את המשך החקירה.
בעקבות דו"ח קונדון והירידה בדיווחים של תצפיות עב"מים הוחלט בשנת 1969 לסגור את פרויקט ספר כחול והוא נסגר סופית בינואר 1970.
לפרויקט ספר כחול היו 2 מטרות בסיסיות-
- לקבוע האם העב"מים אשר נצפו באותה עת בשמי ארה"ב, מהווים איום על הביטחון הלאומי.
- לנתח בצורה מדעית את כלל המידע הקיים בנושא עב"מים.
אולם כל ראש פרויקט התייחס למטרות בצורה מעט שונה. סרן אדוארד רופלט לדוגמא, התייחס לפרויקט כאל מסע מדעי רציני (הוא גם שהתווה את המונח "עב"ם"). לעומתו, רס"ן הקטור קווינטנילה שמונה כראש הפרויקט בשנת 1963, היה מעוניין יותר להפוך את הפרויקט לחזית יחסי הציבור והתמקד בהשבת העניין של הציבור בעב"מים.
12,618 דיווחי תצפיות עב"מים בשמי ארה"ב נאספו בפרויקט, נחקרו ותויקו, מתוכם 701 דיווחים לא
הוסברו מעולם. עם סגירתו של הפרויקט פרסם חיל האוויר את מסקנותיו :
- מעולם לא נשקפה סכנה או הייתה אינדיקציה כלשהי לסכנה אפשרית לביטחון הלאומי במסגרת תקריות העב"מים שנחקרו.
- לא נמצאה שום ראייה מבין הממצאים שהגיעו לידי חיל האוויר שעב"מים מסוימים עשויים להיות כלי טיס משוכללים העושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
- לא נמצאה שום ראייה שמוכיחה או מאמתת כי תקריות שבהן נצפו עב"מים, היו אכן תקריות שבהם ניצפו כלי טיס שמקורם מהחלל החיצון.
בסופו של דבר הפרויקט עשה טעויות מדעיות כל כך גרועות שהובילו בסופו של דבר לדיון בקונגרס על הנושא. ד"ר ג' אלן הייניק סיכם את הפרויקט במילים הקשות הבאות "הצוות של ספר כחול הן במספרים והן בהכשרה המדעית אינו מספיק במידה ניכרת.. אין כמעט שום דיאלוג מדעי בין הפרויקט לעולם המדעי החיצוני".
את הקטור קווינטנילה הוא העריך בצורה נמוכה במיוחד ואמר עליו "השיטה של קווינטנילה הייתה פשוטה- התעלם מכול הראיות שנוגדות את ההשערה שלו".
הפרויקט היה הנושא המרכזי של סדרת טלוויזיה בעלת אותו שם שהתבססה על מקרים אמיתיים שקרו.
