בשנת 1955 עבד פרדריק בריגס, סמל לשעבר בצבא, מהעיירה רומסי שליד סאות'המפטון באנגליה (כ-130 ק"מ דרומית מערבית ללונדון) כבנאי באחוזתו של הלורד מאונטבאטן, דודו של הנסיך פיליפ (בעלה המנוח של המלכה אליזבת), מושל הודו לשעבר ולורד הים הראשון של חיל הים המלכותי באותו זמן.
בשעות הבוקר של ה-23 בפברואר 1955, רכב בריגס על אופניו מביתו ברומסי (Romsey) לכיוון ברודלנדס, ביתו של הלורד וראה לפתע עב"ם בצורת סביבון מרחף לפניו כ-20 מטר מעל הקרקע. העב"ם שלא השמיע קול, היה בקוטר של 6-9 מטר, צבעו אלומיניום עמום ואשנבים סביבו.
בריגס ירד מהאופניים והתקרב לעב"ם ואז ראה צינור או עמוד כלשהו בעובי אדם יורד ממרכז העב"ם ועל במה
קטנה בקצהו עומדת דמות אנושית. הדמות הייתה לבושה בחליפה כהה (או אוברול) וחבשה כובע או קסדה הדוקה.
כשעמד שם והתבונן, ראה אור כחלחל מוזר נדלק באחד האשנבים שסביב העב"ם ולמרות שהאור המוזר לא היה מכוון אליו, בריגס נפל לשלג שהיה על הקרקע ולא הצליח להתרומם, כאילו כוח בלתי נראה מחזיק אותו.
בעודו שוכב ראה בריגס את הצינור עולה במהירות לתוך העב"ם והעב"ם עלה אנכית ונעלם במהירות עצומה כמעט בלי להשמיע קול.
כשבריגס הצליח לקום, הוא המשיך בדרכו לברודלנדס וסיפר ללורד מה שקרה לו.
למחרת, רכב בריגס שוב על אופניו מביתו לכיוון עבודתו ואז נתקל באותו איזור של יום קודם, באותה דמות אנושית. הדמות סימנה לבריגס לעצור ובאמצעות טלפתיה הזמינה אותו לתוך העב"ם. בריגס התיישב על כיסא וביקש מהדמות לראות את הפירמידות במצרים, מה שאכן קרה, למרות שכול הנסיעה ארכה 10 דקות בלבד.
לפי לורד מאונטבאטן, בריגס סיפר לו על האירוע בנוכחות אדם נוסף ושניהם נסעו למקום בו נראה העב"ם, אך לא מצאו סימנים חריגים, למעט העובדה ששלג במקום מסוים נמס בחלקו העליון.
הלורד אף ציין כי בריגס לא נראה לו כאדם שנתון להזיות, או אחד שימציא סיפור כזה וכן שבריגס היה מוכן להישבע באמיתות דבריו. הוא אף כתב "אני בטוח מהאופן שבו בריגס סיפר את סיפורו, כי בריגס משוכנע לחלוטין באמיתות סיפורו".
אין ספק שהאירוע מוזר, ללא הוכחות למעט דבריו של בריגס וספקנים טוענים כי בריגס המציא את הסיפור כתירוץ לאיחור לעבודה, תוך שהוא מנצל את העניין הרב של הלורד בעב"מים.
מצד שני, לורד מאונטבאטן היה איש מכובד, רם מעלה ומנוסה וקשה להניח שהיה מתפתה להאמין לסתם "תירוצים זולים".
