תקרית המפטון

בשעות אחה"צ המאוחרות של ה-27 בינואר 1965 נסע דיויד קרימינס מהעיר המפטון בווירג'יניה (כ-290 ק"מ

דרומית מזרחית לוושינגטון הבירה) עם אביו, כשלפתע עצר האב את הרכב (למרות שהיו בכביש ראשי) ונעץ 

מבטו באורות מוזרים בשמיים. האורות היבהבו ברצף סידרתי, בצבעים של אדום וכתום על משהו שנראה כמו 

דיסק שהסתובב וביצע תמרונים מורכבים. לאחר זמן קצר נעשו הדברים מוזרים אף יותר כשהעב"ם ממש נחת

על הקרקע.

בהרבה מובנים תקרית המפטון היא עוד אחת מתצפיות עב"ם רבות, אלא שבמקרה זה אביו של דיויד לא היה

אדם רגיל. האב היה מהנדס שירות מטעם נאס"א בבסיס חיל האוויר לנגלי שנמצא סמוך מאוד להמפטון והכיר

את כול הציוד המתקדם שנאס"א השתמשה (ואף ידע לתקנו במידת הצורך), כך שקשה להניח שלא היה מזהה 

כלי טיס כזה.

חיל האוויר ערך חקירה בנושא והעלה את התיאוריה שהעצם היה בעצם הליקופטר מסוג H3C KING. אלא

שההסבר הזה נשלל לחלוטין ע"י העדים שכן הם לא שמעו שום רעש מהעצם, (בעוד שההליקופטר הזה משמיע 

רעש חזק). 

אביו של דיויד נחקר ע"י חיל האוויר ולאחר מכן פנה לארגון "NYCAP" שהיה באותו זמן הארגון המוביל לחקר

עב"מים. הארגון פתח בחקירה משלו והציע שיתכן ומדובר בניסוי כלשהו שנערך בבסיס לנגלי הסמוך למקום

האירוע. חיל האוויר האמריקאי אכן ניסה בשנות ה-60 של המאה הקודמת לתכנן ולבנות כלי טיס בצורת צלחת

מעופפת (פרויקט 1974), אלא שהמאמצים לא צלחו. הצבא אכן בנה אבטיפוס כזה שנקרא AVRO CAR, אלא

שהכלי הצליח להתרומם רק מטרים ספורים מעל הקרקע.

במשך כ-50 שנה נשאר האירוע ללא פתרון, עד שבשנת 2012 פירסמו חוקרי NYCAP מסמכים לגבי אי "עץ

התמר" הנמצא במרחק של כ-18 ק"מ מבסיס חיל האוויר לנגלי ועל פיהם נערכו באי ניסויים סודיים של נאס"א

לצורך תוכניות החלל האמריקאיות, ג'ימיני ואפולו. הניסויים כללו הפלת רכבי נחיתה מהאוויר לקרקע או לים. 

אלא שרכבי נחיתה אלו לא יכלו לבצע את אותם תמרונים מורכבים כפי שביצע העצם שראו דיויד ואביו. "העצם

לא נפל אלא ריחף" אומר דיויד.

ניק פופ, מומחה העב"מים שחקר את תופעת העב"מים עבור משרד ההגנה הבריטי בתחילת שנות ה-90 של 

המאה הקודמת סיכם את האירוע "כנראה שלעולם לא נדע מה ראו השניים. יש הרבה שאלות לא פתורות באירוע".