בליל ה־19 בינואר 1988 יצאה פיי נואלס למסע ארוך ומפרך ברחבי אוסטרליה נסיעה של כ־3,400 קילומטרים מ־פרת' שבדרום־מערב היבשת אל מלבורן שבדרום־מזרח. ברכב נסעו עמה שלושת בניה הבוגרים – פטריק (24), שון (21) וויין (18) לצד שני כלבי המשפחה.
בשל החום והצפיפות, בחרה המשפחה לנסוע בעיקר בשעות הלילה. אלא שמה שאמור היה להיות פתרון נוח, הפך בתוך שעות לאחד המקרים המפחידים והמדוברים ביותר בתולדות תיעוד העב"מים באוסטרליה.
האור המסתורי במישורי נולארבור
בשעות הבוקר המוקדמות של ה־20 בינואר נסעה המשפחה דרך מישורי נולארבור אזור שומם ומדברי והתקרבה לעיירה הקטנה מונדרבילה, כ־1,250 קילומטרים ממזרח לפרת'.
אז הבחינו בני המשפחה באור זוהר מוזר בשמיים. בתחילה לא ייחסו לו חשיבות, אך בתוך זמן קצר התברר שמדובר בעצם שמתקרב במהירות והולך ומתבהר. האור קיבל צורה של עצם ביצתי, עם זוהר לבן־צהבהב בקצוותיו.
שון, שנהג ברכב, נאלץ לסטות מהכביש כדי להימנע מהתנגשות. העב"ם ליווה את הרכב למשך זמן מה, ואז כאשר הופיע רכב אחר מהכיוון הנגדי הסתובב ועקב אחריו.
המרדף חוזר – והאירוע מסלים
מתוך סקרנות או שיקול דעת לקוי, החליט שון להסתובב ולחזור בעקבות העב"ם. זמן קצר לאחר מכן עזב העצם את הרכב השני וחזר לרדוף אחרי משפחת נואלס. הוא חלף מעליהם מספר פעמים מה שהעיד, לדבריהם, על יכולת תמרון ומהירות חריגה.
בהמשך החל העב"ם לרחף ממש מעל הרכב. אז החלה שרשרת אירועים מפחידה:
-
נשמע רעש חזק ומוזר שפיי נואלס תיארה ככזה “שחודר לראש” וגורם לתחושת האטה של הזמן, כאילו הכול מתרחש מתחת למים.
-
לתוך הרכב חדר “אבק” שחור בעל ריח חריף ומצחין. שניים מהבנים איבדו את הכרתם.
-
ערפל סמיך עטף את הרכב, ואז לדבריהם כוח בלתי נראה הרים את המכונית והטיח אותה חזרה לקרקע. אחד הגלגלים התפוצץ והרכב סטה ממסלולו.
המשפחה נמלטה בבהלה מהרכב והסתתרה בשיחים סמוכים, עד שהעב"ם נעלם מהעין.
עדים נוספים וממצאים חריגים
משפחת נואלס לא הייתה לבדה בכביש באותו לילה. נהג משאית בשם ג'ון דה יונג דיווח על זוהר מוזר באזור מונדרבילה באותו זמן. נהג משאית נוסף, גרהאם הנלי, תיאר עצם בלתי מזוהה שתאם באופן מדויק את תיאור העב"ם של המשפחה, והיה משוכנע שלא מדובר במטוס רגיל.
שוטר בשם טרבילקוק ממשטרת פורט לינקולן מסר לכתבים כי בני המשפחה נראו נסערים ומבוהלים מאוד, ופיי נואלס אף סבלה מכוויות חמורות. בבדיקת הרכב נמצאו סימנים ברורים על הגג, שהעידו על הפעלת לחץ כבד מלמעלה – סימנים שאינם תואמים תאונת דרכים רגילה.
בנוסף, נמצאה על הרכב ובתוכו שכבה של פיח אפור סמיך בעל ריח חריג. בדיקות מעבדה גיאולוגיות גילו כי החומר דמה לפשתן מעובד, אך הכיל אחוז גבוה במיוחד של כלור – נתון שלא תאם פעילות רגילה של רכב או סביבה מדברית.
ממצא מוזר נוסף היה מד המהירות של הרכב, שנעצר על 200 קמ"ש – מהירות שהרכב לא היה מסוגל להגיע אליה בשום אופן. מומחים שבדקו את הגלגלים הסיקו כי במשך זמן מה נע הרכב במהירות זו באמצעות כוח חיצוני ובלתי נראה.
ניסיונות הסבר – והפערים שנותרו
ספקנים הציעו שורה של הסברים טבעיים: צפייה בשקיעה (שנפסלה משום שהאירוע התרחש לפנות בוקר), ברקים (לא היו סופות באזור), או ניסויים צבאיים (שלא התקיימו באותו זמן ומקום).
מטאורולוג מוכר הציע הסבר חריג יותר: תופעת טבע נדירה בשם “פריקות חשמליות מנקות שמיים” (Sky-Clearing Electrical Discharges), שכוללת רוחות מקומיות בעוצמת הוריקן ושיבושים אטמוספריים שעלולים להסביר את הופעת החומר המוזר.
אלא שגם הסבר זה אינו נותן מענה לעדויות על העב"ם עצמו, לעדים הנוספים בכביש, או לסימני הלחץ הברורים על גג הרכב.
תעלומה פתוחה
עבור רבים, המקרה של משפחת נואלס אינו עוד סיפור על טעות בזיהוי או תופעת טבע נדירה, אלא עדות ישירה ומטלטלת למפגש אלים עם עב"ם. גם עשרות שנים לאחר מכן, הוא נותר אחד המקרים השנויים ביותר במחלוקת – והמפחידים ביותר בהיסטוריה של תופעת העב"מים.





