ביוני 1872 חשפו פועלי בנין באגם ויניפסוקי בניו המפשייר (כ-180 ק"מ צפונית לעיר בוסטון) שנשכרו ע"י סנקה א. לאד, איש עסקים מקומי, אבן מסתורית שחורה בצורת ביצה. לאד שמר את האבן עד מותו בשנת 1927 ואז תרמה אותה בתו לחברה ההיסטורית של ניו המפשייר.
אורך האבן הוא כ-10 ס"מ ורוחבה בבסיס כ-6 ס"מ והיא עשויה מקוורציט (סלע הבנוי מקוורץ טהור, תוצר של שינויים כימיים ומינרליים באבן חול ומתאפיין בעמידות גבוהה), סוג סלע שאינו קיים בניו המפשייר. על האבן המוזרה קיימים 9 גילופים המתארים פנים, אוהל בצורת חרוט ועיצובים גאומטריים מוזרים. באבן קיים גם חור משני קצותיה. החור חלק מאוד ונראה שנעשה באמצעות מקדחים מודרניים בגדלים שונים.
ההסבר הנפוץ ביותר הוא שאבן המסתורין היא חפץ אינדיאני עתיק. עם זאת לא ניתן להסביר באמצעות הסבר זה את האנומליה של הקידוחים ואת העובדה שהיא עשויה מסוג סלע שאינו קיים בניו המפשייר. גם הפנים והאוהל על האבן אינם דומים לאלו של האינדיאנים, ילידי המקום.
במהלך השנים הועלו תיאוריות נוספות לגבי מקורה של האבן. בשנת 1931 הועלתה תיאוריה שהאבן היא למעשה "אבן רעם" שהם סלעים שנופלים מהשמיים במהלך סופת ברקים. תיאוריה מאוחרת יותר טוענת שמדובר באבן מגנטית ששימשה למטרות ניווט כחלופה למצפן.
תיאוריות אחרות קושרות את אבן המסתורין לנומרולוגיה ואף לחוצנים.
תרבות מונטה אלטו היא אחת העתיקות במסו-אמריקה (איזור היסטורי ותרבותי ברוב מרכז אמריקה- ממרכז מקסיקו ועד צפון קוסטה ריקה) וכנראה קדמה לתרבות האולמקים (שהיו הציוויליזציה המסו אמריקאית הגדולה והידועה ביותר).
בשנת 1979 נמצאו בעיר מונטה אלטו שבדרום מערב גואטמלה (סמוך לחופי האוקיאנוס השקט וכ-315 ק"מ דרומית מערבית לבירה גואטמלה סיטי) פסלים "פרימיטיביים" שניתן לתארכם במדויק לשנת 2,000 לפנה"ס. הפסלים עוצבו בצורה גסה למדי מגושים בזלתיים גדולים ומעוגלים ונקראים גם "כרסים" (potbellies).
במהלך מחקרים שנערכו על הפסלים התגלה שרבים מהם מגנטיים והיות ודפוסים מסוימים של מגנטיות חוזרים על עצמם בתדירות מסוימת, נראה שהפסלים נוצרו ע"י אומנים שהכירו את התכונות הללו והפכו בעצם את הפסלים לחפצים המגנטיים העתיקים ביותר בעולם.
עוד התגלה במחקרים כי הפסלים התמגנטו במקור ע"י מכות ברק לפני תהליך הגילוף וכי ההתאמה בין החריגות המגנטיות של הפסלים לבין המאפיינים האנטומיים המפוסלים, אינה אקראית (לדוגמא : ל-4 פסלים יש קוטב מגנטי צפוני ברקה הימנית).
מעניין גם שפסלי הראשים של תרבות האולמקים שהגיעה אחרי תרבות המונטה אלט, היו גם הם מגנטיים ונשאלת השאלה-האם המגנטיות קשורה לכוחות מסתוריים שניתנו לתושבים המקומיים ע"י חוצנים. אותם כוחות ניצלו את הכוח המגנטי, הרימו את הסלעים הכבדים באוויר והביאו אותם למקום הימצאם.
אדמת הוונדג'ינה היא שטח עצום המשתרע ע"פ כ-200,000 קמ"ר באיזור קימברלי שבצפון מערב אוסטרליה. באיזור זה התרבות המקורית והחוק האבוריג'יני המסורתי עדיין פעילים מאוד כיום עד
תרבות הוונדג'ינה באיזור המורכבת מ-3 שבטים ראשיתה לפני כ-60,000 שנה וכנראה שיותר. תרבות זו אחראית לאמנות שצוירה במערות ועל סלעים בכול איזור קימברלי, אך החלק המעניין ביצירות אמנות אלו הוא דמויות עם פנים לבנות, ללא פה, עיניים שחורות ומאיימות וראש שנראה מוקף במשהו שנראה כמו קסדה או הילה.
ניסיונות לתארך את ציורי הסלע בקימברלי מצביעים על כך שהם כנראה בני כ-4,000 שנה. הציורים מאופיינים בצבעים של שחור, אדום וצהוב על רקע לבן והם מצורים אנכית או אופקית בהתאם למידות הסלע.
לפי ההסבר של הילידים הוונדג'ינה היו "ישויות שמיים" או "רוחות מהעננים" שירדו משביל החלב ויצרו את כדור הארץ ואת כול תושביו. השבטים האבוריג'ינים באיזור עדיין מוקירים את הוונדג'ינה
ורק אנשים מסוימים מקבלים רשות לצייר אותם. לדבריהם הוונדג'ינה יכולים להעניש את כול מי שמפר את החוק בשיטפונות, ברקים וציקלונים ולכן יש תמיד להתייחס אליהם בכבוד.
הדמויות בציורים זכו לכול מיני פרשנויות, החל מיצורים מסוגננים של אנשים, או אפילו ינשופים ועד לתיאוריות של אסטרונאוטים עתיקים כאשר חוצנים ביקרו בכדור הארץ לפני עשרות אלפי שנים והיו בקשר עם הילידים שציירו אותם לאחר מכן על הסלעים.
לדברי ריצ'רד דולן, אחד מחוקרי העב"מים המובילים בעולם "כשמסתכלים על התמונות של הוונדג'ינה, קל לחשוב על חייזרים אפורים- ראשים גדולים מדי, ללא שיער, עיניים שחורות וגדולות, ללא אוזניים וללא פה" מדוע שהילידים הללו ייצרו ישויות אלוהיות שונות כול כך במראה מעצמם ?!".
