דווחו לנו
כניסת מנויים
דווחו לנו
כניסת נויים

הפנטגון מאשר קיומם של עב״מים – חלק 2

תרגום והבאה לפרסום: אביטל בר – MUFON ישראל
מבוסס על רבדים נוספים מתוך הכתבה “Inside the Pentagon’s UFO Program” (Popular Mechanics, 14.2.2020, Tim McMillan) ועל מסמך הבדיקות המקושר אליה.

למה חלק 2 חשוב יותר ממה שנדמה?

בחלק 1 התמקדנו ב״מבוך המידע״: שמות התוכניות (AATIP/AAWSAP), האנשים המעורבים (הארי ריד, לואיז אליזונדו, חוקרים ופיזיקאים), החברות של ביגלו (BAASS), והחשיפה הציבורית שכללה גם את סרטוני ה״תיק־תק״.

אבל בחלק 2 אנחנו יורדים לשכבה שבקלות אפשר לפספס:
מסמך מחקר מקצועי (53 עמודים), שנראה טכני ושולי, אך למעשה עשוי להיות אחד החלקים המעניינים ביותר – כי הוא לא שואל “האם עב״מים קיימים?”, אלא מתייחס לשאלה אחרת לגמרי:

מה קורה לגוף האנושי (ולבעלי חיים) כשהוא נחשף בסמיכות לכלי טיס אנומלי בעל “יכולת הנעה אקזוטית”?

המסמך שמסתתר “בקטן”: על מה מדובר?

כפי שמוצג בסיכום שלך, מדובר בדו״ח מחקרי רפואי־משפטי ברמה גבוהה, המיוחס לחברת Earth-Tech (המכון ללימודים מתקדמים באוסטין), ובו נבחנות “השפעות רפואיות אקוטיות”: פציעות שטחיות, השפעות נוירולוגיות/נוירו־פסיכולוגיות, ותסמינים פיזיולוגיים בעקבות חשיפה למה שמוגדר לעיתים:

  • Exotic Propulsion (הנעה אקזוטית)

  • Anomalous Aircraft (כלי טיס אנומלי)

  • ולעיתים גם מופיע במפורש המונח UFO / UAP

בתחילת הקריאה אפשר לטעות ולחשוב שמדובר “רק” בנשק מתקדם של מעצמות: לייזר, RF, מיקרוגל, אינפראסוניק וכו’. אבל ככל שמתקדמים, הכיוון מתחדד: המסמך מנסה לקטלג ולהבין דפוסי פגיעה חוזרים שמופיעים במפגשים עם תופעות אוויריות בלתי מזוהות.

למה שיעשו מחקר כזה בכלל?

זו אחת השאלות הכי חזקות שעולות מהטקסט:
אם מדובר באירועים נדירים או לא אמינים – למה להפיק דו״ח רפואי־טכני מסודר שמנתח:

  • סוגי קרינה וגלים (RF, מיקרוגל, UV וכו’)

  • טווחי חשיפה

  • תסמינים חוזרים

  • פרוטוקולי בדיקה

  • ואפילו מסגרות למיון המקרים?

המסקנה המתבקשת מתוך הסיכום שלך היא:
משהו חזר על עצמו מספיק פעמים ובדפוס דומה מספיק – כדי להצדיק מחקר מסודר.

מה המסמך טוען לגבי דפוסי הפגיעה?

לפי הסיכום שלך, המחקר נשען על מקרים שבהם אנשים (ולעתים בעלי חיים) שהו בקרבת התופעה לפרקי זמן של:

  • דקה אחת

  • עד עשר דקות

  • ולעיתים יותר

והמאפיין החוזר כמעט תמיד: מעורבות של קרינה אלקטרו־מגנטית (בצורות שונות).

תסמינים שחוזרים על עצמם במקרים שונים

המסמך מצביע על תבנית רחבה של השפעות אפשריות:

  • חום/כוויות/אדמומיות בעור

  • כאבי ראש, בחילות, סחרחורות

  • פגיעה במערכת העצבים המרכזית

  • קשיי דיבור / קושי קוגניטיבי (“טשטוש”)

  • קשיי שינה, חרדה, השפעות נפשיות

  • בעיות מוטוריות וקואורדינציה

  • הפרעות במערכת החישה ושיווי המשקל

ובאופן עקבי עולה הטענה:
האנרגיה שמלווה את טכנולוגיות ההנעה של התופעות הללו אינה מובנת דיה.

מקרה Cash–Landrum: “הדוגמה הקלאסית” של החשיפה

אחד האירועים המרכזיים שעליהם נשען המסמך, לפי הסיכום שלך, הוא אירוע Cash–Landrum: שלושה אנשים בריאים שהיו בקרבת עצם חריג, ולאחר מכן בתוך 72 שעות החלו להציג תסמיני כוויות, אדמומיות וסימנים שמתאימים לחשיפה לשילוב סוגי קרינה שונים (UVA/UV/UVC, מיקרוגל, RF ועוד).

האירוע הזה הפך, מבחינת המחקר, לתיק שממנו אפשר לגזור תבנית:
לא “האם זה היה עב״מ”, אלא איזה נזק גופני חוזר מופיע אחרי מפגש כזה.

“שלושה מהנדסים ואנטנה” והרעיון של הנדסה הפוכה

במקרה נוסף שמופיע בסיכום שלך (“שלושה מהנדסים ואנטנה”), מופיעה נקודה חריגה במיוחד: האפשרות שהחשיפה לא נבעה בהכרח מ״מקור לא אנושי״ — אלא מאירוע שיכול להתאים גם ל:

  • מערכת מתקדמת שנבנתה בטעות/בשוגג

  • או אפילו טכנולוגיה בהנדסה הפוכה

  • או גורם אנושי אחר המוגדר כאיום פוטנציאלי

כאן המסמך נכנס לטריטוריה האפורה שמעניינת במיוחד:
הוא משאיר את דלת ה״לא-אנושי״ פתוחה, אבל לא נועל אותה — ומוכן גם לתרחיש של טכנולוגיה אנושית מתקדמת שמוסתרת.

טווחי חשיפה ומסקנות “שטח”

לפי הסיכום שלך, נבדקו גם מצבים של חשיפה ברדיוס של עד ק״מ לאורך שעות/ימים, וכן תרחישים של “near field” – חשיפה קרובה למקור.

המסמך מנסה לזקק כללים ראשוניים, למשל:

  • בתדרים מסוימים אין השפעה קלינית

  • קרוב למקור הקרינה יופיע חום ל־48 שעות, שדועך עד 72 שעות

  • במיעוט מקרים תיתכן בצקת מוחית או דלקת במערכת העיכול

  • טשטוש קוגניטיבי/חרדה/קשיי שינה/קשיים מוטוריים קלים

  • החומרה מושפעת מאוד מעירוב אורכי גל ולא מתדר יחיד

החיבור ל-MUFON: קטלוג שוסלר

לקראת הסוף מופיע חיבור ישיר ומרתק להיסטוריה של MUFON:
קטלוג שוסלר – ניסיון למיין השפעות פיזיולוגיות בקרב אנשים שחוו מפגשים קרובים עם עב״מים, עם מאות מקרים לאורך תקופה היסטורית ארוכה.

המשמעות כאן כפולה:

  1. התופעה לא התחילה “רק עכשיו” עם הפנטגון והסרטונים

  2. MUFON לא רק אוספת עדויות תצפית — אלא יכולה להיות מקור לנתונים רפואיים־פיזיולוגיים עקביים לאורך שנים

סיכום: מה בעצם “הפנטגון מאשר” בחלק הזה?

בחלק 2, האמירה אינה “כן, חייזרים קיימים”.
האמירה היא הרבה יותר פרקטית – ומטרידה:

  • יש עדויות חוזרות על פגיעות עקב חשיפה לתופעות/כלים אנומליים

  • קיימים מסמכים שמנתחים זאת בכלים רפואיים־טכניים

  • קיימת הבנה שהטכנולוגיה (או האנרגיה) שמאחורי חלק מהאירועים אינה מובנת

  • והמחקר מתייחס לכך כאיום/סיכון בטיחותי – גם אם מקורו לא מוכרע

זה לא דיון פילוסופי — זה ניסיון לכתוב “ספר הוראות” לרופאים, חוקרים, ומערכות ביטחון:
איך מזהים, ממיינים, ומטפלים בנזק האפשרי, גם כשלא יודעים מה היה המקור.

שתפו עכשיו!

המשיכו לחקור.

גלו עוד מאמרים, עדויות ומחקרים מתוך מאגרי האריקיפדיה של MUFON ישראל.