בלילה שבין ה-24/2/1942 ליום שלמחרת, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה וכ-3 חודשים לאחר ההתקפה היפנית על פרל הארבור, נראה בשמי לוס אנג'לס מעל 2 שכונות בצד המערבי של העיר, עב"מ גדול ועגול.
בעיר הושמעה אזעקה והתחילה פאניקה גדולה. כוחות הנ"מ שהיו בכוננות מלאה למקרה שארה"ב תתוקף שוב, האירו תחילה את השמיים באורות זרקורים ולאחר מכן פתחו במלוא העוצמה באש על אותו עב"מ.
הירי נמשך למעלה משעה (!!) ובמהלכו נורו למעלה מ-1400 פגזים לעבר העב"ם. רק באור יום התברר כי שום חפץ לא הופל לקרקע (לעומת זאת 3 אזרחים נהרגו מרסיסים כתוצאה מהירי ו-3 נוספים מתו מהתקפי לב).
יותר ממיליון אזרחים היו עדים לאירוע כאשר רובם טענו שמה שנראה בשמיים לא היה מטוס או בלון אווירי (גם היפנים הצהירו בתום המלחמה כי לא שלחו מטוסים לאיזור בתאריך זה).
תוך כמה שעות דיווחה התקשורת כי כול האירוע היה רק תרגיל ולא נראה שום עצם בשמיים, אולם כעבור יומיים שינתה את גרסתה ופרסמה כי מדובר באזעקת שווא ובבלון
הצבא המעיט באופן עקבי בערך האירוע. מזכיר חיל הים אמר לציבור שאלו היו בסה"כ עצבים של מלחמה ולא היה שם שום דבר.
אבל בשנות ה-70 בקשה לחופש מידע השיגה תזכיר של הרמטכ"ל, ג'נרל ג'ורג' מרשל, שבו הוא כתב על התקרית לנשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט. התזכיר הסודי שמרשל שלח לנשיא רוזוולט סתר בצורה ישירה את ההצהרה הפומבית של חיל הים שלא היה דבר בשמיים מעל לוס אנג'לס באותו לילה ובמקום זאת טען שהיו שם 15 מטוסים בלתי מזוהים (!!).
