טום דאוסון היה סוחר מכוניות משומשות בפלורידה שפרש בגיל 63 והתגורר בשנת 1977 בפארק של קרוואנים בפלהאם, ג'ורג'יה (כ-340 ק"מ דרומית לאטלנטה, בירת ג'ורג'יה) עם אשתו ובתו.
בשעות הבוקר של ה-6 באוגוסט 1977 יצא דאוסון לטיול עם כלבו. הוא חצה שדה מרעה שרעו בו פרות כשלפתע הופיעה מולו חללית בצורת צלחת מעופפת שהגיעה בהבזק מבין העצים וריחפה כמטר מעל הקרקע. הצלחת המעופפת הייתה בקוטר של 10-12 מטר ובגובה של כ-4 מטר. הייתה לה כיפה בחלקה העליון ושורה של אשנבים בקוטר של כ-15 ס"מ מסביב. היא לא השמיעה כל רעש ובקע ממנה אור בהיר.
דאוסון הרגיש "משותק" והבחין שגם הכלב והפרות במרעה נראו "קפואים" במקומם. אז נפתחה דלת בצלחת המעופפת ויצאו ממנה 6 יצורים- 4 זכרים ו-2 נקבות (ולפי גרסא אחרת-5 יצורים). היה להם עור בהיר כשלג, אוזניים מחודדות, אפים מחודדים מופנים כלפי מעלה וראשם היה מחובר ישירות לכתפיים (כאילו אין להם צוואר). אחד הגברים ואחת הנשים היו עירומים לחלוטין (ללא שיער על גופם) ואילו היצורים האחרים לבשו חליפות צמודות עשויות מחומר בוהק בגוון ירוק-כחלחל ונעליים שנראו עשויות ממשי שקצותיהם פנו למעלה.
שניים מהגברים נעמדו בכניסה לחללית ואילו האחרים התקרבו בזהירות לדאוסון. בלי לומר מילה, הניח אחד מהם שנראה כמו המנהיג, מכשיר דמוי כיפה על ראשו של דאוסון. למכשיר היו מספר חוגות, אורות עגולים וחוטים מחוברים למכשיר שנראה כמו חישוק. הם העבירו את החישוק סביב גופו של דאוסון וחיברו מכשירים קטנים לחלקים שונים בגופו.
לקראת סוף הבדיקה נשמע לפתע קול אנושי מתוך החללית שצעק מספר פעמים "אני ג'ימי הופה" (מנהיג איגודים מפורסם ושנוי במחלוקת שנעלם בנסיבות מסתוריות שנתיים קודם לכן וגופתו לא נמצאה לעולם) עד שנראה שהושתק ע"י מישהו או משהו.
הבדיקה הסתיימה והיצורים התרחקו מעט מדאוסון והתחילו לדבר ביניהם בשפה לא מובנת ובקולות גבוהים וצווחניים. לדאוסון נראה היה שהם מתייעצים ביניהם האם לקחת אותו איתם או להשאירו. בסופו של דבר סימן המנהיג בידו תנועה שנראתה לדאוסון כסימן פרידה, הם אספו כמה דברים מהקרקע, נכנסו לחללית, המריאו ונעלמו כהרף עין.
דאוסון השתחרר מהשיתוק שאחז בו (וכך גם הכלב והפרות) ורץ לביתה של שכנה שלו, גברת קולבי שסיפרה לאחר מכן "הוא היה במצב לא טוב ולא יכל לדבר. ראיתי אותו מנופף בזרועותיו ונאבק על הנשימה". היא ניסתה להרגיע אותו, אבל הוא התנדנד, עיניו היו מטורפות וכל מה שהצליח לומר זה "ספינת חלל".
דאוסון הובהל לבית חולים, שם איבחן הרופא שהוא מזועזע נפשית ופיזית. הוא קיבל טיפול ושוחרר לביתו מאוחר יותר.
עיתונאי שהגיע לפלהאם ראיין את דאוסון, קולבי, שכנים אחרים והפרמדיקים שטיפלו בו. כולם קיבלו את סיפורו של דאוסון ואף אחד מהם לא חשב שניתן לזייף מידה כזו של מצוקה. קולבי אף סיפרה שדאוסון היה איש מכובד בקהילה, נחמד ועדין שלא היה ידוע כמישהו שמחולל תעלולים או מעשי קונדס.
זמן מה לאחר מכן, הגיעה למקום קבוצת אנשים שהציגה את עצמה כחוקרי עב"מים מארגון M U F O C. הם שוחחו עם דאוסון וקולבי ורצו לדעת פרטים על האירוע. לאחר מכן הגיעו למרעה שבו היה האירוע וערכו שם בדיקות יסודיות שכללו לקיחת דגימות של הקרקע. לאחר מכן נעלמו ודאוסון וקולבי לא שמעו מהם מאז. בדיקות שנערכו לאחר נכן לא גילו ארגון כזה ותיאורה של קולבי שהם נראו "זרים" מעלה את החשד שהם לא היו מה שהם טענו (אולי בכלל ה"אנשים בשחור").
דאוסון המשיך לדבוק בסיפורו ואמר "לא אכפת לי מה אומרים, זו האמת. אני לא משוגע, לא שתיתי ומעולם לא הייתה לי בעיה נפשית. כל הזמן שזה קרה, המוח שלי היה עירני…ידעתי מה קורה".
