בשנת 1967 סיים הרברט שירמר בן ה-23 את שירותו בחיל הים במלחמת וייטנאם והצטרף למשטרת אשלנד בנברסקה (במחצית הדרך שבין אומהה, העיר הגדולה בנברסקה ללינקולן, בירת נברסקה).
בסביבות 02:30 לפנות בוקר של ה-3 בדצמבר 1967 היה שירמר בסיור שגרתי ליד העיר אשלנד כשהבחין ב-2 אורות אדומים מעל הכביש. הוא התקרב למקור האורות (היות וחשב שמדובר במשאית בצרה), עצר את רכבו והתבונן במראה שנגלה לפניו.
להפתעתו ראה שהאורות האדומים נבעו ממה שנראה כשני אשנבים של עב"ם מתכתי כסוף בצורת צלחת מעופפת שריחף כ-2.5 מטר מעל הקרקע. מסביב לעב"ם היה מעין מסלול הליכה ובתחתיתו היה משהו שנראה כמו ציוד נחיתה.
בעודו מתבונן בתדהמה, העב"ם עבר מעל ראשו, נורה במהירות ובלהבות לשמיים ונעלם, משאיר את שירמר לבדו בלילה החשוך והשקט.
שירמר חזר לתחנת המשטרה ומהר מאוד הבין שעברה שעה שלמה, למרות שהרגיש כי לכאורה עברו רק 10 דקות. תוך זמן קצר הוא התחיל לסבול מכאב ראש חזק, בחילות ו"זמזום" מוזר בראשו. כמו כן היה על צווארו סימן אדום מוזר שלא ידע להסביר את מקורו.
3 חודשים לאחר מכן, הזמינה קבוצת חוקרי עב"ם מועדת קונדון (ועדה שהוקמה בשנת 1966 בראשות הפיזיקאי, אדוארד קונדון, במטרה לבחון את האירועים שנאספו בפרויקט "ספר כחול") את שירמר לתחקיר על האירוע ושלחה אותו לטיפול בהיפנוזה רגרסיבית אצל ד"ר ספרינקל מאוניברסיטת ויומינג.
תחת היפנוזה סיפר שירמר כי מנוע הרכב שלו והרדיו הפסיקו לעבוד. מיד לאחר מכן הגיחו מספר יצורים מסתוריים בגובה של 135-150 ס"מ מתוך העב"ם, לבושים במדים כסופים-אפורים וחבושים בקסדות עם אנטנות. היו להם עיניים "חתוליות" מלוכסנות, עור בצבע אפרפר, ראשים ארוכים, אף שטוח ופה קטן בצורת חריץ. בקדמת המדים שלבשו היה סימן של נחש מכונף כלשהו.
שירמר ניסה לשלוף את אקדחו, אך משום מה הרגיש משותק ולא הצליח.
היצורים התגלו כידידותיים ודיברו איתו בצורה טלפתית. הם לקחו אותו לסיור בספינת החלל שלהם וסיפרו לו כי הם "מושכים" אנרגיה לחללית שלהם מקווי חשמל וכי יש להם בסיס על כוכב הלכת נוגה. הם גם אמרו לו שיבקרו אותו שוב.
למרות התיאור המפורט שנתן שירמר תחת ההיפנוזה, חוקרי הועדה לא התרשמו "היעדר הוכחות פיזיות והראיונות עם שירמר, לא שיכנעו את הועדה כי החוויה אכן הייתה אמיתית".
שירמר חזר לנברסקה ועקב סיפורו בכלל ומסקנות הועדה בפרט, היה נתון ללעג ולהתקפות אישיות. הוא עזב את תפקידו במשטרה, סבל מבעיות פסיכולוגיות ומדיכאון ואפילו אשתו לא הצליחה להתמודד עם הלחץ ועזבה אותו.
למרות כל אלו שירמר דבק בסיפורו, עבר לעיר אומהה ושמר על פרופיל נמוך עד שנעלם מעיני הציבור.
לעומת הספקנים, היו גם כאלו שהאמינו לו ואחד מהם, צייר הקומיקס, מייקל ג'סורקה, אף הוציא חוברת מצוירת בת 50 עמוד על האירוע.
המקרה של שירמר נותר ללא הסבר, אך חשוב לציין שהוא נשאר עם סיפורו ללא שינוי למרות הגיחוך וחייו שהתפרקו מסביבו.
