הואנג ינקיו בן ה-21 גר בכפר קטן לא רחוק מהעיר האנדאן בצפון מרכז סין (כ-450 ק"מ דרומית מזרחית לבייג'ין). הואנג בדיוק התארס והתכוון לקיים את החתונה לאחר עונת הקציר כחודשיים לאחר מכן.
ב-27 ביולי 1977 נרדם הואנג לאחר יום עבודה מעייף. למחרת בבוקר התעורר למשמע קולות של עיר סואנת. הואנג יצא החוצה ועד מהרה הבין שהוא בעיר נאנג'ינג, כ-780 ק"מ מכפר מגוריו וכ- 30 ק"מ משנגחי. שני "שוטרים" מסתוריים ממחוז שנדונג ניגשו אליו, ליוו אותו לתחנת הרכבת בעיר ונתנו לו כרטיס רכבת לשנגחי כשהגיע לשנגחי הופתע לראות שהשוטרים חיכו לו בתחנה. עד שהוחזר לכפרו, נשאר הואנג עם חייל בשם לו קוינטאנג שהיו לו קרובים בכפרו של הואנג.
בינתיים בכפרו של הואנג, החדשות על היעלמותו של הואנג הכניסו את כול תושבי הכפר לכאוס ופניקה. כיצד הצליח הואנג להגיע תוך 9 שעות מכפרו לנאנג'ינג כאשר נסיעה ברכבת מהאנדאן לנאנג'ינג לקחה יום שלם באותן שנים. טיסות ונסיעות ברכב לא באו כלל בחשבון.
ב-9 בספטמבר כשהואנג לא הגיע לעבודה, הגיעו עמיתיו לעבודה לביתו. הבית היה ריק ועל קיר חדר השינה היה כתוב "שנדונג, גאו דנגמין, גאו יאנג'ין, תירגע".
הואנג מצא את עצמו שוב בתחנת הרכבת בשנגחי כאשר השעה הייתה 2 לפנות בוקר. אבוד התחיל להסתובב בעיר ואז ניגשו אליו 2 גברים בבגדי צבא שפנו אליו באופן מפתיע בשמו ולקחו אותו למחנה שבו היה אותו חייל בשם לו קוינטאנג מהאירוע ב-27 ביולי. המחנה היה תחת שמירה כבדה, אך הואנג ושני ה"חיילים" נכנסו בשער מבלי שנשאלו דבר.
לאחר זמן קצר נעלמו שני המלווים והואנג עורר מהומה רבה, כאשר לאחראים במקום לא היה ברור כיצד הוא הצליח להיכנס ללא אישורים מתאימים. לבסוף נשלח הואנג לביתו לא לפני שהם איימו עליו שאם יבוא לשם שוב, יאסרו אותו.
לאחר שחזר לכפרו הפך הואנג נושא לשיחה יומיומית ושמועות שהוא אחוז דיבוק התפשטו במהירות. ארוסתו עזבה אותו ועוד תבעה את משפחתו בסכום גבוה על פגיעה במוניטין.
אבל גם הפעם לא הסתיים הסיפור- ב-20 בספטמבר כשחזר הואנג לביתו לאחר יום עבודה מייגע, הוא חש בסחרחורת והתעלף. כשהתעורר מצא את עצמו בחדר במלון כשלידו אותם שני אנשים מסתוריים שבהם נתקל בשני האירועים הקודמים. הם הציגו את עצמם כ"גאו דנגמין" ו"גאו יאנג'ין" ממשטרה במחוז שנדונג (אותה כתובת שהייתה על קיר חדרו באירוע השני) וסיפרו לו שהם אחים.
הם הסבירו לו שההיעלמויות הקודמות היו מעשי ידיהם, שהם נמצאים בעיר לאנג'ואו (כ-1,200 ק"מ מערבית להאנדאן) ובכוונתם להראות לו 9 ערים ב-9 ימים. למחרת לקחו אותו האחים על גבם ועפו עם הואנג מעיר לעיר, כאשר בכול פעם זמן המעבר נמשך שעה אחת. דבר מעניין שהואנג זכר הוא שלמרות שלא היו להם תיקים או ארנקים, תמיד היה להם כסף לקנות ארוחות ומצרכים שונים.
ב-28 בספטמבר הוחזר הואנג לביתו והאחים נעלמו ולא חזרו יותר לעולם.
הרשויות בסין פתחו בחקירה והאשימו את הואנג בהאשמות שונות ומשונות, אך מצאו שהתנהגותו נורמאלית ושאין שום סימנים למחלת נפש או הפרעות קוגניטיביות ושיחררו אותו לנפשו.
בשנת 2004 עשתה הטלוויזיה המרכזית בסין סרט דוקומנטרי על המקרה.
אז האם הסיפור הוא אמיתי ?!
