בשנות ה-60 של המאה הקודמת היה באף לדג' שלאורך שפת אגם שמפליין בורמונט (כ-140 ק"מ דרומית מזרחית למונטריאול, קנדה), מקום פופולרי שמשך אליו צערים רבים למחנות קיץ שעסקו בכול מיני פעילויות בחיק הטבע כמו קמפינג, טיולים, דיג, סקי מים ועוד.
בשעות הצהריים של ה-7 באוגוסט 1969, ישבו שני צעירים מעובדי המחנה, מייקל למפ בן ה-16 שעבד כאיש תחזוקה במשרה חלקית וג'נט קורנל בת ה-19 ששימשה כמדריכת סקי מים, בתוך סירה ונהנו מהשקט והשלווה מסביב.
לפתע ראו אור בוהק בשמיים. בהתחילה חשבו שמדובר בכוכב ונוס היות והוא היה עגול לחלוטין וחסר תנועה. אלא שאז החל האור לנוע ישירות לעברם והפך לעב"ם מתכתי בצורת צלחת מעופפת. מהעב"ם התנתקו 3 אורות קטנים יותר שהנמיכו לכיוון האגם ואילו העב"ם המקורי המריא למעלה במהירות מדהימה ונעלם.
שלושת האורות התחילו במופע אקרובטי שכלל סיבובים, לולאות, זיג-זג ועצירות ועליות אנכיות פתאומיות. 2 הצעירים ישבו מהופנטים מהמופע המוזר, אלא שאז החלו 3 האורות לנוע לעברם ותחושת ההשתאות הפכה לפחד של ממש. תוך כדי ההתקרבות 2 מהאורות טסו ונעלמו מהעין ואילו השלישי, שכעת היה ניתן לראות שמדובר בעב"ם, ביצע עוד מספר תרגילים אקרובטיים, צלל לתוך האגם תוך כדי רעש נוראי, נשאר בתוך המים זמן מה ואז הגיח שוב וריחף ממש מול 2 הצעירים. העב"ם היה כול כך קרוב שהם יכלו לראות דרך הכיפה השקופה שלו, 2 יצורים דמויי ילדים, עם עיניים גדולות, ראש גדול וצוואר ארוך.
הצעירים והיצורים הסתכלו זה על זה מספר רגעים ואז "נורתה" מהעב"ם לעבר השניים, קרן אור כלשהי. האור היה בהיר מאוד ויצר אפקט של קרן רנטגן שממש איפשר להם לראות את העצמות בתוך ידיהם. יותר מאוחר סיפרו גם כי קרן האור הייתה "נוזלית" ויצרה הרגשה של "ריחוף".
הדבר הבא שהם זכרו היה שהתעוררו על המזח כאשר הערב כבר ירד. הם החליטו לשכוח את מה שראו וכשהסתיים מחנה הקיץ, נפרדו ופנו כ"א לדרכו.
במשך 5 שנים לאחר מכן, מייקל בקושי חשב על האירוע, אלא שאז התחיל לסבול מסיוטים חזקים בהם חלם כי הוא נחטף ע"י חייזרים או מורם לתוך ספינת חלל שלהם בניגוד לרצונו. במשך 5 שנים נוספות התמודד לבדו עם אותם סיוטים עד שבלית ברירה פנה למרכז ללימודי עב"ם, שם פגש בחוקר וולטר ווב ששלח את מייקל לטיפול בהיפנוזה רגרסיבית.
לאחר מספר טיפולים התברר מה בדיוק אירע באותו יום. קרן האור שהאירה עליהם, הרימה אותם באוויר לתוך העב"ם שהמריא דרך האטמוספרה אל מעל כדור הארץ, שם ראה חללית אם עצומה.
בתוך העב"ם הוא וג'נט שכבו על שולחנות בדיקה מסוג כלשהו ולידם מספר חייזרים שנראו כמו ילדים קטנים, עם עיניים גדולות, פה ללא שפתיים, ללא אוזניים, שני פתחים קטנים במקום אף ועור בצבע כחול-ירקרק. מייקל גם זכר שראה אותם מגרדים את עורה של ג'נט, מושכים בשערה, צובטים אותה, מאירים על עיניה וכנראה שואבים ממנה דם.
במשך כול הזמן הם שידרו לו טלפתית שאין בכוונתם להזיק.
ווב יצר קשר גם עם ג'נט ושיכנע גם אותה לעבור טיפול בהיפנוזה. למרות שעברו יותר מעשר שנים סיפורה היה דומה להפליא לסיפורו של מייקל (אם כי סיפורה היה פחות מפורט).
ווב נסע לבאף לדג' ומצא שם כמה עדים שראו אורות בשמיים בזמן האירוע. הוא גם מצא 2 צעירים אחרים מאותו מחנה שטענו שגם הם נחטפו מוקדם יותר באותו קיץ.
האירוע יוצא דופן משום שמדובר פה בשני אנשים שלא נפגשו במשך למעלה מ-10 שנים ובכול זאת סיפוריהם תחת היפנוזה היו כמעט זהים. יתר על כן, בנוסף לשניהם היו עדים נוספים לאירוע.
גם הטענה שהועלתה כי מדובר בעצם במתיחה של צעירים לא סבירה, משום שכול כך הרבה שנים הם
לא דיברו על הנושא ביניהם, או עם אחרים או התקשורת.
