ד"ר אנריקה בוטה מוונצואלה, טייס לשעבר ובעל רקורד עשיר בהנדסה אווירית, שהה בשנת 1950 בארגנטינה לצורך פרויקט בנייה באיזור כפרי סמוך לבואנוס איירס.
באחד הערבים של חודש מאי 1950, נסע ד"ר בוטה ליד העיר בהיה בלנקה (כ-650 ק"מ דרומית מערבית לבואנוס איירס). האיזור היה מיושב בדלילות והנסיעה הייתה שגרתית לגמרי, עד שלפתע ראה חפץ מתכתי בצורת דיסק חונה בשדה לאורך הכביש בו נסע. בוטה עצר את הרכב והתקרב לחפץ. הוא נגע בו וראה שהוא עשוי מחומר מוזר מאוד שנראה מתכתי, אבל היה "ספוגי" וכמו "גומי" למגע. הוא הקיף את החפץ ואז ראה פתח ונכנס דרכו.
בפנים ראה בוטה מסדרון מתכת עם אור אדום מהבהב בחלקו העליון. האור המהבהב האיר חדר עם לוח בקרה שהיו בו כפתורים, מתגים, ידיות ואורות מהבהבים ומולו 4 מושבים.
בוטה התקרב בזהירות ללוח הבקרה ואז ראה על המושבים שלוש דמויות קטנות בגובה של כ-120 ס"מ יושבות ללא תנועה.
הדמויות היו לבושות בסרבלים אפורים צמודים מסוג כלשהו וכשנגע באחד מהם הרגיש שהגוף היה נוקשה ולעור היה מרקם חרוך. זה "הספיק" לבוטה והוא נמלט בבהלה החוצה, נכנס למכוניתו ונסע במהירות למלון בו שהה. הוא סיפר לשניים מעמיתיו את מה שראה, אך כשחזרו למחרת בבוקר למקום, החפץ נעלם ובמקומו הייתה ערימה גדולה של משהו שנראה כמו אפר.
כאשר אחד המלווים נגע באותו חומר, ידו הפכה לסגולה. בדיוק אז ראו שלושת האנשים מעליהם שלושה עב"מים- 2 בצורת צלחת מעופפת ואחד גדול יותר בצורת סיגר. העב"מים ריחפו מעליהם מספר דקות ואז התמזגו לעב"ם אחד ש"נורה" למעלה במהירות מדהימה ונעלם.
בוטה סיפר כי ידו של עמיתו נשארה סגולה במשך מספר ימים וכי הוא עצמו סבל במשך מספר שבועות מחום, שלפוחיות בלתי מוסברות וכמו כוויות שמש על עורו. הוא נבדק ע"י רופאים שלא הצליחו למצוא את הסיבה לתופעות אלו.
רק בשנת 1955 סיפר בוטה על האירוע לחבר שהעביר את המידע לחוקר עב"מים בשם ליאון סטרינגפילד, שכתב על האירוע בספרו "מצב אדום".(Situation Red).
האם האירוע הוא אמיתי או סתם מתיחה כדי למשוך תשומת לב או למטרת רווח כספי ? ד"ר בוטה לא היה זקוק לכסף וככול שידוע לא הרוויח כספית מהסיפור. הוא גם היה איש מכובד וידוע שבטח לא רצה לאבד את כול המוניטין שצבר במתיחה.
