ארון הברית הקרוי גם ארון האלוהים או ארון הברית, נבנה ע"י בצלאל בן אורי עפ"י הנחיות מדויקות שציווה אלוהים את משה רבנו.
מבנה הארון המתואר בספר שמות הוא בצורת תיבה עשויה מעצי שיטה ומצופה זהב מצידו החיצוני והפנימי. מכסה הארון שמכונה "כפורת" היה עשוי מזהב טהור וכלל שני כרובים מזהב, אחד בכול צד שניצבו זה מול זה, כשפניהם לכפורת וכנפיהם פרושות כלפי מעלה וסוככות עליה. לארון חוברו 4 טבעות זהב שדרכן הושחלו קורות העשויות עץ שיטה מצופות בזהב ששימשו לנשיאת הארון.
לוחות הברית שעליהם נכתבו עשרת הדיברות, הם החפצים הראשונים שהונחו בארון. מאוחר ותר נוספו גם כד זהב שהכיל מן (האוכל שאכלו בני ישראל במדבר) ומטה אהרון (המטה שהפך לנחש מול פרעה).
בכול פעם שהיה הארון בסביבה, התרחשו נפלאות-
עפ"י אח המדרשים כבר כשהיו בני ישראל במדבר, היו יוצאים מהארון ניצוצות אש ושורפים את כול הנחשים, העקרבים ושאר המזיקים שעמדו בדרכם.
כשהגיעו בני ישראל לארץ, מי הירדן יבשו כשעברו בו הכוהנים נושאי הארון ולאחר מכן נפלו חומות יריחו לאחר שהארון הקיף את העיר 7 פעמים.
בימי עלי הכהן ניטשה מלחמה קשה בין בני ישראל לפלישתים. זקני ישראל החליטו לקחת את הארון משילה ולהביאו לשדה הקרב כדי לעודד את רוח הלוחמים. אלא שבי ישראל נחלו מפלה קשה והארון נלקח בשבי ע"י הפלישתים שהביאו אותו לבית דגון, אלילם. אלא ששם נפל פסל דגון ושוב נפל למחרת כששתי ידיו כרותות ולכן העבירו את הארון לגת ומשם לעקרון ובכול מקום הייתה מהומת מוות.
לאחר 7 חודשים שבהם היה הארון בידי הפלישתים, הם העלו אותו על עגלה ושלחוהו לבית שמש. אנשי בית שמש הסתקרנו, פתחו את הארון וכ-50,070 איש מהם מתו והעבירו את הארון לקריית יערים שם נשאר הארון כ-20 שנה.
לאחר שכבש דוד המלך את ירושלים, הוא העלה את הארון מקריית יערים לירושלים. אלא שבדרך עלתה העגלה שעליה היה הארון על מהמורה והתחילה לנטות על צידה. בחור בשם עוזא הושיט יד כדי למנוע את נפילת הארון, אך מכיוון שנגע בו, נפל במקום ומת.
אריך פון דניקן טען שהארון היה משדר מיוחד לתקשורת עם חוצנים. לדעתו ה"מכשיר" ניתן למשה ע"י חייזרים שאיתם היה בקשר במדבר. הוא ואחרים טוענים שמדובר במכשיר רדיואקטיבי, שכאשר לא תיחזקו אותו כהלכה, הוא גרם למחלות קשות ואפילו למוות. אפילו הכהן הגדול שנכנס לקודש הקודשים היה חייב לשהות שם זמן קצר ככול האפשר וליתר בטחון היו קושרים שרשרת זהב לרגלו ששימשה כהארקה וכן חליפת מגן מיוחדת.
עפ"י הסופר והעיתונאי הבריטי, גרהאם הנקוק, הארון היה פרי טכנולוגיה משוכללת ביותר שמוצאה מתרבות קדומה שאבדה והגיעה בדרך כלשהי למצריים. לדבריו, משה שהכיר היטב את התרבות והכישוף במצרים, בנה את הארון על סמך ידע זה.
לפי טרוויס טיילור, מהנדס תעופה וחלל אמריקאי מפורסם וסופר מדע בידיוני שמופיע במספר רב של סדרות תעודה בטלוויזיה, הארון נשמע כמו מכשיר טכנולוגי לאגירת אנרגיה, בדיוק כמו קבל בן ימינו (היות ויש בו חומר מוליך, חומר מבודד ואז שוב חומר מוליך כמו בקבל). יתר על כן, על הארון יש "מבנים" מכונפים מחודדים שמזכירים בדיוק סלילי טסלה או מחוללי ואן דה גרף (מחולל חשמל המייצר מתח חשמלי באמצעים מכאניים) ומהווים את הנקודה שממנה מועברת האנרגיה.
שאלה מעניינת נוספת היא מה קרה לארון ?!
הארון נעלם כאשר צבאות המלך הבבלי, נבוכדנצר, כבשו את ירושלים, הרסו את בית המקדש ושדדו את אוצרותיו. התיאוריה כי הארון נלקח לבבל לא סבירה, היות והבבלים תיעדו בצורה מדויקת את האוצרות שנלקחו לבבל והארון אינו מוזכר בתיעודים אלו.
תיאוריה אחרת היא שהארון הוחבא לפני שהבבלים כבשו את ירושלים (יתכן שבמערת צדקיהו) ואנשי מסדר הטמפלרים שחפרו בהר הבית וחיפשו את כלי הקודש, מצאו אותו ולקחו אותו לוותיקן ברומא.
סברה שקשורה לתיאוריה זו, היא שהארון התגלגל בדרך כלשהי למבצר בדרום מערב צרפת, בשם שאטו דה מונטסגור מעניין שבימי מלחמת העולם השנייה, חיפשו הנאצים בראשות היינריך הימלר את הארון במבצר זה, ללא הצלחה.
תיאוריה נוספת היא שהארון הועבר לאתיופיה ע"י בנם המשותף של שלמה המלך ומלכת שבא ונמצא באקסום (Axum) שבצפון אתיופיה בכנסיה שנקראת church of our lady Mary of Zion (כנסיית גבירתנו מארי מציון).
במסורת היהודית מקובל עד היום שהארון נמצא בנבכי הר הבית, אך לא ניתן למצוא אותו שם בשל הרגישות הפוליטית של המקום.
ב- 28 ביולי 1981 ניסה רב הכותל דאז, הרב יהודה מאיר גץ, לפרוץ מנהרה מהכותל המערבי מזרחה אל מתחת ליסודותיו של מבנה כיפת הסלע, כדי לאתר את מקומו של קודש הקודשים ואת המקום בו הוחבאו כלי המקדש. הוא איתר מנהרה בעלת מימדים מרשימים, אך הדרג המדיני הורה לאטום את הפתח אליה בבטון מזוין.
