קיימים בתקשורת או בפולקלור העממי מספר סיפורים על אירועים לא מוסברים. סביר להניח שמדובר רק ב"אגדות
אורבניות". אבל איפשהו, איכשהו קיים סיכוי קטן שאולי בכל זאת מדובר בסיפור אמיתי במלואו או שיש לו גרעין
אמיתי שרק נופח במשך השנים…
הנה כמה מסיפורים אלו-
- החור של מל (Mel's hole)-
ב-21 בפברואר 1997 התקשר אדם שהציג את עצמו בשם מל ווטרס לתוכנית הרדיו הידועה של ארט בל שעסקה בסיפורים על אירועים פרא-נורמליים. האיש סיפר על חור, לכאורה ללא תחתית, שנמצא בחלקה שלו שליד רכס מאנסטאש שבסמוך לעיירה אלנסברג במדינת וושינגטון (כ-200 ק"מ דרומית מזרחית לעיר סיאטל).
בשתי שיחות המשך באפריל 2000 ובינואר 2002, הסיפורים הפכו אפילו ליותר מוזרים ומפחידים-
- למרות שהחור היה במקורו באר, השתמשו ווטרס, שכניו והבעלים הקודמים של השטח בחור המסתורי כבור אשפה. הם השליכו לתוכו פסולת ביתית, רהיטים ופסולת בנין במשך שנים, אבל איכשהו החור לא התמלא לעולם. לדברי ווטרס הוא ניסה למדוד את עומק החור באמצעות חוט דיג באורך של כ-25,000 מטר
(80,000 feet) ועדיין לא הגיע לתחתית.
- ווטרס תיאר מקרה שבו השכן שלו הפיל לתוך החור את גופת הכלב המת שלו. זמן קצר לאחר מכן, ראה אותו שכן את הכלב חי וקיים ביערות הסמוכים. הכלב לבש את אותו קולר שהיה עליו לפני שמת, אך לא זיהה את בעליו ולא הגיב לקריאותיו.
- ווטרס סיפר שפריטי מתכת ומכשירי רדיו משתנים באופן מסתורי לחומרים אחרים בכול פעם שהחזיק אותם ליד הכניסה לחור. הוא סיפר על מקרה שהביא את הרדיו שלו לחור, אבל במקום לשמוע את התחנה שאותה רצה, הרדיו הוציא קולות מוזרים ותוכניות מהעבר.
- באחת השיחות סיפר ווטרס שהוריד דלי קרח לעומק של כ-450 מטר. כשהרים אותו החוצה הבחין שהקרח חם אבל לא נמס.
- ווטרס סיפר כי הוריד כבשה חיה לתוך החור לעומק של כ-450 מטר. הכבשה צווחה והשתוללה בדרך למטה עד שהשתתקה לפתע. כשהרים אותה החוצה, גילה שהכבשה "בושלה" ופיתחה גוש מוזר בתוכה שלמרבית האימה התחיל לזוז.
- ווטרס סיפר כי הכלבים שלו מסרבים להתקרב לחור וציפורים לא יושבות לעולם על אדן החור.
- ווטרס סיפר כי אחד משכניו ראה קרן אור שחורה יוצאת מהחור. זה היה כאילו יוצא מהחור אור של פנס שמקרין קרן אור שחורה ומוצקה במקום הגוון הלבן הסטנדרטי.
- יום אחד כשהתקרב ווטרס אל החור, ניגשו אליו 2 גברים בחליפות שחורות ואמרו לו שהאיזור נסגר עקב תאונת מטוס. הגברים (שמאחוריהם עמדו אנשים בחליפות ביולוגיות) אמרו לווטרס שאסור לו להתקרב יותר לחור. ווטרס סיפר כי זמן קצר לאחר מכן הממשלה שכרה ממנו את הקרקע ונתנה לו סכום כסף נדיב, בו השתמש כדי לעבור לאוסטרליה.
- שנתיים לאחר שעבר לאוסטרליה, חזר ווטרס לוושינגטון (למרות אזהרות הממשלה שלא לחזור יותר) ושוטרים הוציאו אותו מהאוטובוס והשאירו אותו בסן פרנסיסקו עם שיניים חסרות וסימן כלשהו על זרועו. לבסוף הצליח להגיע למקום מגוריו, אך חש שזרים מאיימים עוקבים אחריו.
החור של מל המשיך לעורר עניין גם שנים לאחר מכן. בשנת 2008 טען איש רפואה שבטי המכונה "אייל אדום" שראה עב"מים עפים מעל החור. הנושא גם עלה בפודקסט ידוע בשנת 2022.
האם משהו ממימד אחר, האם פורטל שדרכו ניתן לעבור בין עולמות, האם כוכב אחר והאם בכלל הסיפור אמיתי או המצאה של אותו מל ווטרס ?
https://www.youtube.com/watch?v=gDZN3qV0UQE
אילוסטרציה של החור של מל
הכותרות בעיתונים על החור
- האיש מטאורד (the man from Taured)-
באחד הימים ביולי 1954 הגיע לנמל התעופה "האנדה" שבטוקיו שביפן, נוסע בגיל העמידה. האיש דיבר יפנית במבטא צרפתי וכאשר הגיע לראש התור הציג את דרכונו לאחד הפקידים בנמל. לפי הדרכון שהיה מלא בחותמות של ארצות בהן היה אותו איש, שמו היה ג'ננספר ברודריק ותאריך הלידה שלו היה 11/9/1888.
אך כאשר הפקיד שאל את ברודריק מהי ארץ מולדתו, השיב האיש טאורד. הפקיד לא שמע מעולם על ארץ כזו ולכן קרא לאחד מעמיתיו ואח"כ גם לאחד המנהלים שאף הם לא שמעו על ארץ בשם זה. הפקידים ביקשו מברודריק להראות להם במפה היכן נמצאת אותה מדינה והאיש (שנראה כעת כבר מרוגז במקצת) הראה להם ללא היסוס על ארץ קטנה בין ספרד לצרפת- היכן שנמצאת כיום אנדורה ושטאורד קיימת כבר אלפי שנים ולא שמע מעולם את השם "אנדורה". הוא גם הוסיף שטס בשדה התעופה הזה כבר פעמיים החודש ומעולם לא היו לו בעיות כלשהן. הוא אפילו הראה להם חותמות בדרכון שהוכיחו את העובדה הזו. הפקידים אישרו שהחותמות נראות אותנטיות, אך עדיין לא היו משוכנעים באמיתות דבריו. אז שלף האיש את ארנקו והראה להם שטרות שונים מיפן וממספר ארצות באירופה כולל שטרות מטאורד. הוא גם הראה להם המחאות נוסעים שהחזיק, דבר שרק הגביר את החשדות כלפיו, היות והמחאות אלו הונפקו ע"י בנק שלא היה קיים (!!).
כששאלו אותו הפקידים היכן הוא מתכונן לשהות, נתן להם ברודריק את הטלפון של המלון וטען שדיבר איתם הבוקר וביצע את ההזמנה. הפקידים בדקו שאכן יש מלון כזה, אך לא הייתה למלון שום הזמנה על שמו. ברודריק הציע להם להתקשר למשרד שלו בטוקיו, אך לחברה שם לא היה שום רישום על אדם בשם זה.
הפקידים שלא נתקלו מעולם בסיפור כזה, ביקשו מברודריק להתלוות אליהם למלון סמוך לשדה התעופה וללון שם במשך הלילה עד לבירור העניין. האיש התמקם באחד החדרים ו-2 שומרים חמושים הוצבו מחוץ לדלת לשמור על הכניסה לחדר בכל רגע. אלא שכאשר פתחו למחרת בבוקר את הדלת, לא היה זכר לאיש. גם לא היה סימן לארוחה שאותה הזמין האיש במשך הערב משירות החדרים, או אפילו שמישהו בכלל שהה בחדר. כשנשאלו השומרים לפשר ההיעלמות, הם התעקשו שלא עזבו לרגע את משמרתם ושאיש לא נכנס או יצא מהחדר מלבד עובד המלון שהביא את אותה ארוחה לחדר.
אבל פה לא הסתיים המסתורין סביב האיש. באופן מפתיע גם כל המסמכים שלו- הדרכון, הארנק והמחאות הנוסעים שהונחו במשרד סגור בשדה התעופה, נעלמו כאילו האיש לא היה קיים מעולם.
כדי למנוע מבוכה, צינזרו השלטונות את האירוע והורו לכל מי שהיה מעורב בו, שלא לדבר לעולם על המקרה.
תיאוריה אחת טוענת שהאיש היה מרגל או סוכן מודיעין שפעל באופן חסוי ולכן דרכונו ושאר המסמכים שברשותו היו מזויפים. תיאוריה זו בעייתי משום שבהחלט יתכן שסוכן מיומן היה מצליח להתחמק מהחדר במלון, אך איך זה מסביר את המסמכים שנעלמו מחדר מאובטח בשדה התעופה.
תיאוריה נוספת טוענת שהאיש היה למעשה מעולם מקביל ואיכשהו במהלך הטיסה שלו עבר לעולם שלנו ואז נעלם לעולם ממנו הגיע.
https://www.youtube.com/watch?v=cdM3nedhQ7c
- הילדים הירוקים מוולפיט (the green children of Woolpit)-
במאה ה-12 הייתה העיירה וולפיט שבדרום מזרח בריטניה (ליד איפסוויץ' וכ-120 ק"מ צפונית מזרחית ללונדון) איזור מאוכלס בצפיפות. באחד הימים גילה איכר מקומי שני ילדים, בן ובת, שנראה שהלכו לאיבוד ביער. כאשר האיכר התקרב אליהם הוא הבחין שהילדים לבשו בגדים בסגנון לא מוכר, אבל הדבר היותר מדהים היה צבע עורם של הילדים שהיה ירוק (!!). כאשר ניסה האיכר לדבר אליהם, הם לא הבינו אותו ודיברו ביניהם בשפה מוזרה.
הילדים נלקחו ע"י האיכר לביתו של סיר ריצ'רד דה קאלן שהיה בעל אדמות ועשיר מקומי שהסכים להשאיר את הילדים בביתו. למרות שהילדים נראו מורעבים הם סירבו במשך ימים לאכול את המאכלים שהוגשו להם, למעט שעועית ירוקה. אט אט הצליח סיר ריצ'רד לשכנע את הילדים לאכול דברים נוספים, אך הבן מבין שני הילדים, החל לסבול מדיכאון, חלה ונפטר לאחר זמן קצר.
הבת לעומתו, התחזקה מיום ליום וגם צבע עורה הירוק נעל בהדרגה. סיר ריצ'רד ומשפחתו לימדו את הילדה אנגלית והתחילו לתקשר איתה. הילדה שקיבלה את השם אגנס, סיפרה להם כי הילד שנפטר היה אחיה וכשחיפשו את העדר של אביהם נכנסו למערה או ניקבה כלשהי ושמעו קול פעמונים עם צליל מדהים. הם עקבו אחרי קול הפעמונים וכאשר יצאו מהצד השני, הגיעו לעולם אחר שלא דמה לעולם שלהם. עוד סיפרה שהגיעו מכפר תת-קרקעי שנקרא ארץ סנט. מרטין ושלכול התושבים בכפר היה עור ירוק.
לפי חלק מהסיפורים אגנס נשארה כעובדת בביתו של סיר ריצ'רד במשך שנים רבות ולפי סיפורים אחרים היא התחתנה עם גבר אנגלי.
מעניין ששני האנשים שכתבו על האירוע, ויליאם מניובורג וראלף מקוגשהל היו בני דורם של הילדים (המאה ה-12) כך שהם כתבו על אירוע עדכני שהיה טרי בזיכרונם ולא סתם דקלמו אגדות עם ששמעו. יתר על כן הם גרו במקומות רחוקים זה מזה ואחד מהם, ראלף מקוגשהל, היה אב מנזר המרוחק כ-40 ק"מ מוולפיט והכיר קרוב לוודאי ממקור ראשון את האנשים שראו את הילדים.
האם הילדים הגיעו מעולם מקביל או אפילו מכוכב אחר מחוץ לכדור הארץ ? או אולי היו ילדים של מהגרים מארץ אחרת שדיברו בשפה לא מוכרת לאנגלים ושסבלו מתת-תזונה ולכן גוון עורם היה ירוק.
https://www.youtube.com/watch?v=y331C5YcvAk
- האיש שחזר (The returned man)-
במחצית אוגוסט 1980 נמצאה במחוז זאפוריז'ה שבדרום אוקראינה (כ-500 ק"מ צפונית מזרחית לאודסה) התגלתה גופת גבר ערומה. המשטרה והצוות הרפואי שהגיעו למקום קבעו שלפי כל הסממנים האיש מת לחלוטין.
הגופה נשלחה לבית חולים מקומי ושם מצאה הנתיחה הפתולוגית כי מספר איברים פנימיים קפואים ואפילו קיימים נטיפי קרח על הכבד (וזאת למרות שהתקופה הייתה אז קיץ ועוד בעיצומו של גל חום).
צוות רופאים שנקראו בדחיפות לבדוק את המקרה החליטו להשאיר את הגופה בחדר עם טמפרטורה קבועה של 7 מעלות צלסיוס, ע"מ שהאיברים הפנימיים יוכלו להפשיר.
לתדהמת כולם, 12 שעות מאוחר יותר החל ליבו של האיש לפעום וזיעה שהכילה לפי הבדיקות ריכוז גבוה של חנקן, שטפה את גופו. לפתע פקח האיש את עיניו והציג את עצמו לרופאים בשם ניקולאי. לאחר ששתה ברציפות קרוב ל-3 ליטר מים (!!) סיפרו לו הרופאים לשאלתו, כי הוא נמצא בבית חולים במחוז זאפוריז'ה וכי התאריך של אותו יום הוא 14 באוגוסט 1980.
ניקולאי נדהם לשמע הדברים וסיפר לרופאים שהוא גר בחווה במחוז רוסטוב המרוחק למעלה מ-600 ק"מ מבית החולים וכי בערב של ה-5 ביולי 1971 יצא לרחיצת לילה בנהר המקומי. בעודו שוחה ראה קרן אור שירדה מהשמיים לכיוונו. הקרן פגעה בו והוא הרגיש שהוא נמשך מהנהר לכיוון השמיים ואז מצא את עצמו בתא חשוך כלשהו שהתרחק מכדור הארץ לחלל. הזיכרון האחרון שלו היה שנעשה קר יותר ויותר ואז איבד את ההכרה. עוד אמר לרופאים כי לדעתו היה מחוסר הכרה זמן קצר (ולא 9 שנים כפי שהיה בפועל).
הרופאים ביקשו לבדוק האם אכן ניקולאי נשלף מהמים ע"י "אורחים מהחלל" או שהוא פשוט משוגע (או סתם שקרן). ניקולאי הושם זמנית בבית חולים לחולי נפש וחוקרים מהק.ג.ב התחילו לחקור את האירוע.
להפתעת החוקרים אדם בשם ניקולאי אכן נעלם בשנת 1971 במחוז רוסטוב. אשתו דיווחה שהוא נעלם כאשר הלך לשחות בנהר ולא חזר מאז לביתו. משלא נמצא הניחו אז שהוא טבע בנהר ושגופתו נעלמה איכשהו.
כאשר הראו את תמונתו שצולמה בבית החולים לאשתו ולהוריו, הם אכן זיהו אותו כניקולאי.
שאלות רבות נשארו פתוחות לגבי המקרה וכנראה שלא נדע לעולם את התשובות.
נתיחת "הגופה" של ניקולאי
הנהר שבו רחץ ניקולאי לפני "שנשלף" ע"י קרן האור
