תורגם ע"י אביטל בר ממופון ישראל

מאז שבני האדם טענו שראו עב"מים – עניין הנמשך זמן רב מאד – הקהילה המדעית הממוסדת החשיבה זאת כשטויות. אמנם זה לא השתנה הרבה, אף שאנו בעיצומו של רנסנס עב"מולוגיה מודרני, עדיין ישנם הנלחמים בכדי להביא את הקפדנות האקדמית למחקר UFO. במשך עשרות שנים ביטלו חוקרים אקדמיים את המחקר בנושא העב"מים כמדע שאינו לגמרי מדעי. אולם, קשה להתעלם מן הראיות הנאספות לקיומם ולא ניתן יותר להתעלם מהן. כתוצאה מכך, נוקטים ארגונים מסוימים בצעדים בכדי להפוך את התחום ללגיטימי.

קחו לדוגמא את ריצ'רד הופמן, מומחה לטכנולוגיית מידע זה 25 שנה המועסק  בצבא ארה"ב בארסנל רדסטון בהאנטסוויל, אלבמה. כאדריכל מוביל ובכיר, תפקידו לשמור על התשתית הדיגיטלית של הצבא פועלת ובטוחה מפני התקפה, אך הוא גם חוקר עב"מים. "הקהילה המדעית עדיין נאלצת להתמודד עם עשרות שנות הסטיגמה הקשורות במה שהם רואים כמדע מדומה או מדע שוליים", אומר הופמן ל- Popular Mechanics. "מדענים רבים אכן מתעניינים בתופעות, אך לרוב חוששים ומסתירים זאת."

הופמן הוא אחד משלושה חברי דירקטוריון המנהלים ארגון מדעי ללא מטרות רווח המכונה "הקואליציה המדעית ללימודי UAP SCU. תופעות אוויריות לא ידועות או בלתי מזוהות (UAP). הן המיתוג הנוכחי של חפצים מעופפים לא מזוהים (UFO), מונח שרבים מאמינים כי הוא נושא מטען תרבותי רב מדי. "נותרו מעט מאוד ארגוני עב"מים כיום", אומר הופמן. "מבין הבודדים שנותרו, כל אחד מהם תורם את התרומות הייחודיות לתופעות, אך הרוב נמצא בתפקידי איסוף נתונים לעומת מחקר מדעי ארוך טווח של מקרים."

ההבדל עם ה- SCU  Scientific Coalition for UAP Studies – הוא שהוא אוסף נתונים שניתן לנתח וללמוד על ידי מומחים מדעיים, מתוך מאמרים שסקרו עמיתים שפורסמו בכתבי עת ובאתרים, אומר הופמן. ה- SCU לא אוסף דו"חות צפייה על עב"מים יום-יומיים, אלא חוקר במקרים המורכבים יותר שבהם עשויים להתקיים נתונים רגישים מרובים כמו מסלולי רדאר ווידאו.

ניתנת הרשות ללגיטימזציה:

ה- SCU מילא תפקיד משמעותי בחקר מפגש עב"מים במקרה ה"נימיץ", כשפרסם דו"ח של כמעט 300 עמודים על האירוע. כזכור: לפני כשנתיים פרסם ה"ניו יורק טיימס" סיפור על טייסי חיל הים אשר יירטו חפץ מוזר מול חופי סן דייגו בנובמבר 2004 וצילמו וידיאו של האובייקט מתוך מטוס  F-18. בשנה שעברה פרסם Popular Mechanics סיפור על כמה אנשי צבא נוספים שהיו עדים למפגש ה"נימיץ" במערכות הרדאר שלהם ובמערכת הווידיאו של ספינתם. במאמר ה- SCU בחנו את הנתונים והעדויות הציבוריות הזמינות לגבי המקרה והגיעו למסקנה כי "התוצאות רומזות כי בהינתן המידע הזמין, יכולות האווירונאוטיקה הן מעבר לכל טכנולוגיה ידועה."

כדי להיות ברור, ה- SCU לא הסיק כי מדובר באינטליגנציה לא אנושית. בהיותו מודע לחלוטין לפערים המשמעותיים בנתונים, הארגון הציע כי "מומלץ לפרסם את כל הרשומות של חיל הים הקשורים לאירוע זה כדי לאפשר חקירה מלאה, מדעית ופתוחה".

קהילת המחקר של העב"מים רגילה להחזיק בנתונים מועטים על אירועי עב"ם. הרוב המכריע של המקרים הם אנקדוטיים גרידא. כאשר קיימות עדויות או נתונים פיזיים, טחנות ייצור הקונספירציה המבוססות היטב מתחילות להכניס את הנתונים האלה לסכנה.

"עד היום לא נערכה חקירה מדעית רחבה וממומנת היטב של תופעות אלה באמצעות כלי חקירה עדכניים וצוות חקירה ייעודי" אומר רוברט פאוול, חבר מועצת המנהלים ב- SCU ומומחה לפיזיקת מכשירים.  ה- SCU שואף לשנות זאת. חברות בארגון דורשת הגשת קורות חיים, וועדה מתכנסת בכדי להטיל וטו על כל חבר חדש שנבדק ביסודיות.

אז מי מרכיב את 69 החברים הפעילים ב- SCU, בדיוק? בעיקר מדענים, קציני צבא לשעבר ואנשי אכיפת החוק לשעבר עם ניסיון טכני ורקע חקירה, אומר פאוול. והתעודות מרשימות: "שני תואר שלישי לשעבר של נאס"א, וחברים עם רקע הכולל את חברת "לוקהיד", "נוראד" ומפקדת החלל האמריקנית," הוא אומר.

נלחמים בסטיגמה:

עם זאת, לקראת כל ההתקדמות המבטיחה, SCU וארגונים דומים עדיין עומדים בפני קרב בעלייה. הטאבו בן עשרות שנים סביב חוקרי העב"מים ומחקרם, סובב סביב קהילות מדעיות ואקדמיות מבוססות ומבוצרות היטב. הנושא נחשב כנושא "מלוכלך" היכול לחסל קריירה מקצועית.

בשנת 1953 הוקם פאנל רוברטסון כדי לבחון את דיווחי UFO לבקשת הממשלה בשל שרשרת ארועים של הופעת חפצים אוויריים מוזרים ברחבי וושינגטון בשנה קודמת (1952). הפאנל הגיע למסקנה בדו"ח המסווג כי עב"מים אינם מהווים סיכון לביטחון הלאומי, והציע כי המועצה לביטחון לאומי תפעל לגרום לציבור לא להתייחס ואף לפתח אדישות לדו"חות עב"מים מתוך כוונה להבטיח שהנושא יהפוך למושא ללעג וגיחוך. הפאנל אף המליץ לפקח על קבוצות החקר והמחקר של עב"מים על ידי סוכנויות הביון לצורך פעילות חתרנית.

17 שנה לאחר מכן, התפרסם דו"ח וועדת קונדון הידוע לשמצה, שהיה תוצר של חיל האוויר האמריקני ואוניברסיטת קולורדו, והיה אחראי לסיומו של מחקר העב"מים של חיל האוויר, "פרויקט הספר הכחול". הדו"ח שיחרר מזכר שהסביר כי דו"ח הוועדה אינו אובייקטיבי ו"מוליך שולל את הציבור" לחשוב שהמחקר הוא אובייקטיבי, אך יבטיח כי העמדה הסופית והרשמית היא שכל אירועי עב"ם היו מתיחות, אשליות וטעויות אנוש.

רשמית, עב"מים הפכו להיות נושא ללעג. 

בד בבד נקשר הנושא עם עלייתם של נביאי וכתות העידן החדש, סיפורים על אנשי חלל מוונוס, בסיסי חייזרים באנטארקטיקה, והתמזגותם של תת-תרבויות קונספירציה, לכאן גם נקלעו אלה שהשתמשו בנתונים אמפיריים או שמרו על גישה מחקרית רציונלית והגיונית. לא פלא שאקדמאים, אנשי מקצוע ומדענים נרתעים מהנושא באופן פומבי. במחקר למאמר זה, פיזיקאי  מאוניברסיטה בניו יורק הביע את אי נוחותו וביקש שלא ישתמשו בשמו מכיוון שהוא עדיין מנסה להשיג קביעות. "אני לא מקבל את התחושה שהקהילה המדעית מעוניינת או פתוחה יותר ממה שהייתה קודם", אומר אלכסנדר וונדט, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת אוהיו סטייט. "אבל מה שהשתנה, אני חושב, הוא הפוליטיקה. אני חושב שהרוח משתנה בנושא זה, ממש כמו בהרבה דברים. כנראה שמדובר במיוחד בצעירים שגורמים לשינוי ופתוחים יותר".

זיוף עתיד מדעי:

וונדט, שמאחוריו עבודות אקדמיות בשאלת קיום עב"מים והרצאה ב- TEDx קולומבוס על מדע העב"מים, יושב בחבר ההנהלה של חברתDATA UFO, פרויקט שנועד ליצור מערכות תצפית היי-טק כדי לעקוב אחר תופעות חריגות בשמיים. הוא יודע שהטאבו קיים סביב מחקרי עב"מים, ועדיין בלתי אפשרי לקבל כסף מענק כלשהו ללימוד ומחקר. לדברי וונדט, לא הממשלה ולא שום ארגונים מדעיים מבוססים הולכים לממן מחקר של עב"מים. נראה שהפתרון הוא מימון המונים או מציאת תורמים פרטיים שישקיעו בפרויקטים אלה.

UFO DATA אינה הקבוצה היחידה העוסקת במחקרי תצפית. במשך שלושה עשורים, פרויקט HESSDALEN, תחנת תצפית קטנה המפקחת על עמק בנורבגיה הנתון לתופעות אור מוזרות, ממומן במשותף על ידי המכללה האוניברסיטאית Østfold ותרומות אישיות. ארגון נוסף, The UFO Acquisition Data Project (UFO DAP), בונה יחידות מחשב קטנות המיועדות לפקח ולעקוב אחר תקלות אוויריות. באמצעות חיישנים מרובים, שתוכננו להקליט ולעקוב אחר UAP, וכן לספק מטא נתונים אותם ניתן לנתח.

הופמן מכיר בכך שהעב"מולוגיה העכשווית עדיין מלחיצה את אנשי האקדמיה והמדענים. אפילו עם ההודעה שפרסם לאחרונה חיל הים כי UAP אכן מפרה את המרחב האווירי האמריקני וכי הפנטגון הפעיל את תוכנית הזיהוי האישי לחלל האווירי המתקדם (ATTIP), אנשים מתחילים לשאול שאלות נוספות וכמה מדענים מתחילים להשתתף. "אנו מעודדים מכך ומאמינים שזה ימשיך להתקדם. עם זאת, קהילת העב"מים עצמה מורכבת מסיעות הממשיכות לגרום למדענים להתכווץ", אומר הופמן. "SCU" מנסה לתמוך במדענים וחוקרים רציניים על ידי התמקדות במה שהמדע יכול לעשות כדי לקדם את האינטרסים שלהם. הם רואים בנו מקום בטוח בו תיאוריות הקונספירציה אינן קיימות ומתודולוגיות מדעיות מנצחות".

בין אם המקור לכמה מאותם אירועי עב"מים הוא טכנולוגיה ממשלתית חשאית, אינטליגנציה לא-אנושית זרה, או משהו שהוא באופן בסיסי מעבר להבנתנו הפיזית והפילוסופית, אנו נותרים לתהות, כמו אינספור הוגים, וכן, אפילו מדענים, "מה אם?"…

כל הזכויות שמורות ל"מופון ישראל"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *