טרי לאבלייס התגייס בשנת 1973 לחיל האוויר האמריקאי ושימש כחובש במשך כ-6 שנים בבסיס חיל האוויר וייטמן שבמיזורי (כ-135 ק"מ מערבית לג'פרסון סיטי, בירת מיזורי) שאייש טייסות של המפציץ B-52 וכן טילים אסטרטגיים.
טרי ושותפו הצעיר בן ה-20 (שם בדוי "טובי") היו בצוות תגובה ראשוני לכול מקרה של תאונה או פציעה בבסיס. בשעות הלילה של אחד הימים בחודש ינואר 1975, נקראו השניים להגיע בדחיפות לטפל בטכנאי טילים שנפל באיזור מרוחק בבסיס. כאשר הגיעו למקום ראו מספר מכוניות של משטרת הביטחון בבסיס וכ-30 איש חמושים ברובים. ואז לתדהמתם ראו גם עב"ם בצורת יהלום ובצבע שחור מרחף כמה מטרים מעל הקרקע. העב"ם היה בגודל של רכב מסחרי גדול ולא נראו בו אמצעי הנעה שיאפשרו לו לרחף כול כך הרבה זמן במקום אחד.
העב"ם ריחף מעליהם במשך כ-15 דקות עד ש"נורה" במהירות כמו קליע ונעלם. כשחזרו ממקום האירוע, אמר להם האחראי כי הם ראו הליקופטר ניסיוני סודי (אם כי השניים הבינו מיד שמה שראו לא היה משהו "ארצי") והורה להם שלא לדבר על כך עם אף אחד.
כשנתיים וחצי לאחר מכן, ביוני 1977, נסעו טרי וטובי לטיול מחנאות בפארק "דווילס דן" שבמדינת ארקנסו (כ-450 ק"מ דרומית מערבית לבסיס וייטמן). הפארק התאים לתחביבו של טובי כאסטרונום חובב ולתחביבו של טרי כצלם.
בלילה הראשון שלהם בסביבות 21:00 בערב, הבחינו השניים באופק ב-3 אורות בצורת משולש. האורות התקרבו עד שהיו ממש מעליהם ואז ראו שמדובר בעב"ם גדול שממש הסתיר את הכוכבים מעליו. הם גם שמו לב שהיער סביבם שקודם רעש מצרצרים וצפרדעים, נעשה לפתע שקט לחלוטין.
באופן מוזר נעשו השניים מנומנמים כאילו לקחו סמי הרגעה והלכו לישון.
בשעה 03:00 לפנות בוק, התעוררו השניים מאור חזק בצבעי לבן, צהוב וכתום שחדר לאוהל שבו ישנו. הם יצאו החוצה וראו מעליהם עב"ם ענק בגודל בניין משרדים בן 5 קומות. העב"ם היה בצורת משולש וריחף בגובה של כ-10 מטרים מעל הקרקע. העב"ם השמיע מעין זמזום או רעש שיוצא מרחפן ויצא ממנו "עמוד" של אור לבן בקוטר של כ-9 מטרים לכיוון הקרקע.
אז הבחינו השניים ב-מה שנראה כמו 30 ילדים (או יצורים קטנים אחרים) שהלכו בשדה לכיוון העב"ם ושהגיעו מתחת לאור שיצא ממנו פשוט "התמוססו" אחד אחרי השני ונעלמו.
הזמזום הפסיק, האור נעלם והעב"ם עשה תפנית קטנה, הגביר מהירות ונעלם.
מפוחדים עד מוות, נטשו השניים במהירות את המחנה בדרכם חזרה לבסיס וייטמן, משאירים מאחוריהם חלק מהציוד שהביאו.
כשהגיעו לבסיס, היו השניים מיובשים, סבלו מכוויות קשות בכול הגוף (אפילו סוליות הנעליים נכוו) ואושפזו בבית חולים למספר ימים. במהלך אותם ימים הם נחקרו, כ"א בנפרד, ע"י 2 אנשים בחליפות שהציגו את עצמם כסוכנים של "המשרד לחקירות מיוחדות".
החוקרים התעקשו לקבל מטרי צילומים שלכאורה צילם ואף ערכו חיפוש בביתו ובמכוניתו.
במשך 10 שנים לאחר האירוע סבל טרי מסיוטים מפחידים בלילות והרגשה לא נוחה במקומות פתוחים במיוחד בחשיכה. טרי גם שמע שחברו הטוב, טובי, נהייה במשך השנים אלכוהוליסט, התגרש מאשתו ומת כהומלס בשנת 1982.
אבל כאן לא תם הסיפור מבחינת טרי-
החל משנת 1980 התחיל טרי לרוץ להנאתו. בכול פעם שרץ, נקודה מסוימת ברגלו נעשתה רדומה וללא תחושה למשך כחצי שעה. בשנת 2012 הוא עשה צילום רנטגן בגין תאונה כלשי שעבר. בצילום התגלה חפץ בגודל של בול דואר בדיוק מעל אותו איזור שהיה הופך לרדום. לא הייתה כול צלקת שהעידה כיצד נכנס אותו חפץ לרגלו. לדברי מומחה רנטגן- המצאות החפץ ללא צלקת מלמדת "כי טרי נולד עם הדבר הזה ברגלו" (מה שכמובן לא סביר).
קשה להגדיר את טרי כאיש משוגע או לא יציב. לטרי תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמשפטים והוא שימש בתפקידים מכובדים במהלך חייו האזרחיים ואף היה נשוי לאותה אישה עשרות שנים. לא סביר שאיש כזה ימציא דברים.
