בכתבה שפורסמה בעיתון בשנת 1978, נאמר כי איזור מרכז קנטקי עבר מתקפה מסיבית ופתאומית ("בליץ") של עב"מים באותה שנה. כתוצאה מהבליץ זכה האיזור לכינוי "משולש בלוגראס".
ב-19 לפברואר 1978 ראה ג'ים ויטאקר, שוטר במשטרת קנטקי, עב"ם בגודל של מכונית עם אורות בצבעים מכול הסוגים מרחף מעל שדה בעיר אירויין. ויטאקר, יוצא צבא עם 1,500 שעות טיסה במסוקים אמר כי זה בוודות לא היה מטוס או מסוק. הוא רדף אחרי העב"ם במשך שעתיים וציין כי כאשר מטוס התקרב לעב"ם, עוצמת האורות שלו ירדה וכאשר המטוס התרחק, עוצמת האורות עלתה שוב.
במקרה נוסף נקראו שני כבאים ממחוז מדיסון (בין לקסינגטון ואירווין) לכבות שריפת דשא שהתבררה כעב"ם אדום זוהר. הכבאים רדפו אחרי העב"ם במשך שעה ואחד מהם אמר "זו הייתה צלחת מעופפת קלאסית".
במקרה נוסף, אלמר הרדי, כומר בכנסיית המתודיסטים, סיפר כי כאשר נסע עם אישתו ברכבם בערב יום ראשון, נתקלו בעב"ם ענקי ומסנוור שריחף מעליהם. "הוא היה בגובה של 10 קומות ורוחב של 20 קומות ועם המון אורות".
במקרה נוסף, טרי קירבי, צעיר מהעיר אירויין, ראה עב"ם זוהר בצורת אליפסה נוחת לעברו. הוא רץ הביתה, הביא מצלמה וצילם את העב"ם. "הוא היה גדול כמו בית" סיפר טרי.
גם מפקד המשטרה באירויין צוטט כאומר "היו הרבה עדי ראיה של עב"מים באירויין".
במחוז מדיסון נמצא בסיס צבאי בשם בלו גראס. הסופר שמצא את הכתבה בעיתון כאמור, סיפר כי נפגש בתחילת שנות ה-90 עם יוצא צבא שסיפר לו על מה שקורה בבסיס-
1. טכנולוגיה חייזרית מספינות חלל שלהם שהתרסקו, הוחזרו למצב תקין ועברו הנדסה לאחור.
2. ספינת חלל של חייזרים אוחסנה לפחות בשלב מסוים בבסיס.
3. כל מיני סודות תעופה נבחנו בבסיס לרבות המפציץ החמקן. הוא גם ציין במיוחד ניסויים במטוס שהיה
בלתי נראה לחלוטין.
4. הבסיס מהווה את המטה הצבאי הראשי של מלחמה כימית.
בהתחלה לא לקח הסופר את דבריו ברצינות, אבל עם השנים התגלה כי לפחות חלק מדבריו היו אמת- הבסיס הוא אכן לפי דברי מקורות, הבסיס הראשי של מחלקת ההגנה לנשק כימי ואכן יש מטוס שהוא בלתי נראה.
