ב-7 ביולי 1948 (בדיוק שנה לאחר תקרית רוזוול), התגלה על מסכי הראדאר עב"ם שנע במהירות של כ-3,200 קמ"ש צפונית מערבית לטקסס. שני מטוסים המריאו לכיוון העב"ם אך כאשר הגיעו אליו, הוא עשה סיבוב של 90 מעלות לכיוון מזרח טקסס עד שנפל לקרקע בשטח מקסיקו, 50 ק"מ מדרום לעיר לארדו בדרום טקסס.
אחרי הודעה לשלטונות מקסיקו, הגיעו תוך זמן קצר יחידות צבא וחיל האוויר האמריקאי למקום ההתרסקות. זמן קצר אחריהם הגיע למקום צוות צילום. הצוות שהגיע במטוס קל הקיף את המקום וראה צלחת מעופפת מעלה עשן.
בתוך הצלחת המעופפת נמצאה גופה אחת של חייזר שצולמה ע"י צוות הצילום בתוך האובייקט ומחוץ לו.
גופת החייזר הייתה בגובה של כ-140 ס"מ עם ראש גדול ולא פרופורציוני לחלק הגוף העליון. העיניים נעלמו ולא היו אוזניים. האף והפה היו רק חריץ ובלי שיניים ולשון. הזרועות היו ארוכות בהרבה משל אדם רגיל ובידיים היו 4 אצבעות דמויות טופר של חיה.
בצלחת המעופפת עצמה לא היה חיווט, גומי, פלסטיק, עץ או נייר. החלקים חוברו ב-מה שנראה כברגים רגילים, למרות שלא היה ניתן לפתוח אותם באמצעות כלים קונבנציונאליים. המתכת הייתה קשה מאוד ורק מקדחי יהלום ומשורים הצליחו לפרקה.
מטלורג שהיה בצוות החוקים בחן את סגסוגת האובייקט. לדבריו לסגסוגת היה מבנה גבישי שונה מכול טכנולוגיה ארצית, יתכן שעל בסיס סיליקון.
רופאי הצבא הגיעו למחרת ובדקו את הגופה. העור היה אפור ולא נמצאו איברי רבייה. מבנה העצם היה מסובך יותר מאצל בני אדם ולא היו סיבי שריר בפלג הגוף העליון.
הגופה וכול השברים הוחרמו ע"י הצבא ונשלחו לכיוון לארדו בארה"ב.
כמה שנים לאחר מכן אחד הצלמים מצוות הצילום שיכפל כ-40 תמונות ושלח אותן לחוקר עב"מים.
באחת התמונות נראה משהו עגול כמו עגבניה ולכן האירוע מוגדר גם כ"תמונות איש העגבנייה".
הרבה טענות הועלו במשך השנים שהפריחו לכאורה את עובדות האירוע, אך לא ניתן לקבוע בוודאות האם הסיפור אמיתי או סתם מתיחה.
