ניקח הפסקה מ"מלחמות הבלונים" האחרונות שכנראה שולטות בוויכוח הנוכחי על נושא העב"מים, בואו
נצא להליכה במסלול הזיכרון לתקופה שבה הממשלה אספה מידע על חפצים בשמים שלפחות במקרים
מסוימים בהחלט לא היו בלונים או "ישויות דמויות בלון". במהלך הפרויקטים "סימן", "טינה" ו"הספר
הכחול", שנמשכו מ-1947 עד 1969, צברה ממשלת ארצות הברית ספרייה עצומה של דיווחים הכוללים
תצפיות חריגות, מקוטלגות כ"תקריות". חלקם הפכו לאגדיים, כמו תקרית 17, הידועה יותר בתור תצפית
קנת ארנולד. כמה אחרים שימשו בסיס לסרטים דוקומנטריים וספרים רבים.
אבל לא כולם מודעים להיקף העצום של הדיווחים שנחקרו. בסך הכל מאוחסנים יותר מ-7,200 אירועים
בארכיון הלאומי ומספר לא ידוע של דוחות נוספים אבדו במהלך הזמן. רבים היו כה רזים מבחינת
הפרטים שהם בקושי זכו לתשומת לב הצבא, בעוד שאחרים פשוט נראו מטופשים. (מפתיע כמה אנשים
הגישו דיווחים על מה שהם ללא ספק מטאוריטים וכוכבים נופלים.) אבל הממשלה רשמה את כולם
בצייתנות. נוכל למצוא מספר אבני חן נסתרות בחלק מהדיווחים הדי מוזרים. נסקור כמה מאלה כאן
היום.
צלחות בכל מקום
שום דיווח על תצפיות עב"מים מסוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 לא יהיה שלם ללא תצפיות
מסוימות של צלחות מעופפות או "דיסקים מעופפים", כפי שכונו לפעמים. אחרי הכל, 1947 לא נקראה
"קיץ הצלחות המעופפות" לחינם. רבים מהדיווחים הללו הגיעו מעדים אמינים ביותר, כולל אזרחים ואנשי
מקצוע צבאיים כאחד. ולא כולם כללו תצפיות ליד תרגילים צבאיים או מתקני נשק רגישים.
לדוגמה, תקרית 337 – מטוסקון, אריזונה במאי 1949. מהנדס טיסה מקצועי וטייס צבאי לשעבר התרווח
בכיסא בדשא מחוץ לביתו כשראה שני עצמים עגולים חולפים ישירות מעליו. ייתכן שהצורה שלהם
הייתה נראית כבלונים עד שהם ביצעו סיבוב במבנה. בשלב זה, הוא יכול היה לראות בבירור שהם
שטוחים והעריך שהם בקוטר של 25 רגל בערך. כמו כן, הוא העריך שהם נסעו בין 750 ל-1,000 מייל
לשעה. הם ביצעו תיקון מסלול נוסף והמשיכו הלאה עד שחלפו מחוץ לטווח הראייה מעל ההרים
הסמוכים.
תצפית מעניינת נוספת מאותה תקופה מצויה בתקרית 325 – במאי 1949 בסנט לואיס, בעל ואישה
ישבו באופן דומה מחוץ לביתם כשראו כלי טיס מוזרים עפים מעל מיקומם. זה לא היה בדיוק "צלחת",
אבל תואר כבעל צורה משולשת יותר. שניהם תיארו אותו כצבע חום או אדום אדמדם והוא היה בצורת
דגיגון, ללא הזנב האופייני. הוא עף במהירות ונראה כאילו הוא מתנודד מצד לצד. בסופו של דבר כתבו
החוקרים כי הראייה "כנראה" היא כלי טיס, למרות העובדה שלא נמצא תיעוד של כל מטוס מסחרי או
צבאי שטס מעל ביתם באותה עת. אבל החוקרים קבעו שהם לא יכולים להוכיח שזה לא היה כלי טיס.
כדורים סגולים זוהרים ומגאפונים מעופפים?
תמצאו עוד הרבה צלחות וחפצים שטוחים ומעופפים בחלק הזה של התיקים, אבל כמה מהתצפיות
שדווחו היו מוזרות בהרבה. תקרית 314 – היא אחת המסקרנות יותר והיא התרחשה באפריל 1949
מחוץ למחנה הוד בטקסס. ארבעה חיילים עמדו על המשמר מחוץ לשער בערך בשעה 21:30.
הקבוצה כללה קצין אחד ושלושה מתגייסים. הם הבחינו במשהו מרחף מעל הכביש במרחק קצר מכיוון
שהוא נדלק פתאום כאילו נדלק אור. הם תיארו "כדור" סגול בגודל של כדור חוף המרחף באוויר כשישה
או שבעה מטרים מעל הכביש. כאשר ניסו להתקרב אליו כדי לחקור, הוא התרחק לפתע במורד הכביש
במהירות גבוהה לפני שהאור כבה והאובייקט נעלם. כל ארבעת הגברים תארו את אותו תיאור. באופן
מדהים, החוקרים סימנו את התיק בהסבר אפשרי של "ציפורים".
דיווח מוזר כמעט באותה מידה נמצא בתקרית 233 – שהתרחשה בג'קסון, מיסיסיפי בינואר 1949. מר
וגברת תומס א. ראש טסו עם זוג אחר ל-North Jackson Airpark במטוס פרטי בבעלות הזוג השני .
כשהם התקרבו למסלול המטוס בגובה של פחות מ-2,000 רגל, הם ראו משהו עף מעל דרכם לפניהם.
אבל במקום מטוס אחר, הם צפו במה שהם תיארו לראשונה כאובייקט "בצורת סיגר" ללא כנפיים שצבעו
כחול כהה או שחור. אבל התיאור המלא שלהם והציור שהם סיפקו מראים שהוא לא היה בצורת טיק טק.
הוא הצטמצם מקוטר של עשרה מטרים בערך בקצה ה"קדמי" לארבעה מטרים בקצה הנגרר והיה
בצורת מגפון.
מר ראש היה טייס צבאי לשעבר, וגם הוא וגם גברת ראש היו טייסים אזרחיים עם ניסיון רב במטוסים.
העצם חלף כ-500 רגל לפני המטוס שלהם שטס במהירות של 200 מייל לשעה. מר ראש אמר שחשב
בתחילה שזה נראה כמו יעד גרירה, אלא שלא היה מטוס אחר שגרר אותו. הוא עף בכוחות עצמו. לאחר
שעבר לפניהם, האובייקט פנה לדרום-מערב ונורה משם עם פרץ מדהים של מהירות שמר ראש ניחש
שהיה כ-400 מייל לשעה. ג'יי אלן היינק סקר את המקרה הזה וסיווג אותו כ"לא אסטרונומי. היעדר
ראיות מונע הסבר".
https://thedebrief.org/2023-annual-threat-assessment-heres-what-u-s-intelligence-says-
you-need-to-know/
