במרץ 1956 יצאו סמל ג'ונתן לאבאט ורס"ן וויליאם קניגהאם מבסיס חיל האוויר הולומן בניו מקסיקו (כ-350 ק"מ דרומית מזרחית לאלבוקרקי) לאיזור "חולות לבנים" (White Sands) לאסוף שיירים שהתפזרו בשטח לאחר ניסוי טיל.
בשלב מסוים שמע קניגהאם צעקה נוראית מכיוונו של לאבאט שהיה מוסתר באותו רגע מאחורי דיונה. קניגהאם מיהר למקום וראה לתדהמתו צלחת מעופפת גדולה בצבע כסף מרחפת בגובה של מספר מטרים מעל הקרקע וממנה יוצא אביזר ארוך דמוי נחש. האביזר נכרך סביב רגלו של לאבאט והרים אותו לכיוון הצלחת המעופפת, בעוד קניגהאם חש מ"עין שיתוק" ולמרות שרצה להציל את חברו לא יכול היה לזוז ממקומו.
לאחר שהוכנס לאבאט לצלחת המעופפת היא המריאה במהירות וכאשר נעלמה מהעין, "השתחרר" קניגהאם ממצב השיתוק שאחז בו והתקשר מיד למרכז הבקרה בבסיס שאמר לו כי אכן קלטו ברדאר משהו נע במהירות אך לא הצליחו לקבוע מהו.
כוחות צבא גדולים הגיעו למקום האירוע והתחילו במבצע חיפושים גדול. במשך יומיים לא נמצא שום סימן ללאבאט (דבר שהעלה חשדות גדולים כלפי קניגהאם).
רק ביום השלישי נמצאה גופתו של לאבאט במרחק של כ-15 ק"מ ממקום האירוע המקורי כשהיא במצב נוראי – הגופה הייתה מנוקזת לגמרי מדם למרות שלא נראתה קריסה של כלי הדם (דבר שאופייני לאדם שמדמם למוות), הלסת הייתה עם חתך והלשון הוסרה לגמרי, היה חתך מהלחי לעומק הגרון, פי הטבעת ואיברי המין הוסרו במומחיות של מנתח וכך גם העיניים.
כמו כן למרות שהגופה הייתה בשטח מדברי פתוח כמה ימים, לא היו בה כול סימני ריקבון. הדבר היותר מוזר היה שאוכלי נבלות נמצאו מתים באיזור, ככול הנראה לאחר שניסו לאכול את הגופה (!!)
בפרויקט Grudge (שקדם לפרויקט ספר כחול – Blue Book) היו 14 תיקים על אירועים הקשורים לעב"מים. תיקים 1-12 ותיק 14 פורסמו ואילו תיק 13 שעסק במקרה לאבאט-קניגהאם נשאר עדיין חסוי עד היום (יותר מ-60 שנה).
נקודה מעניינת נוספת היא העובדה שאין כל זכר בתיקי הצבא למקרה. יתר על כן- אין כול אזכור שקניגהאם או לאבאט היו חיילים בחיל האוויר, או שבכלל היו קיימים !!
