החל מה-16 במרץ 1950 ועד ה-18 במרץ, חוותה העיר פרמינגטון במחוז סאן חואן בניו מקסיקו (כ-300 ק"מ צפונית מערבית לאלבקרקי) כמות עצומה של תצפיות עב"ם. מאות תושבים ראו עב"מים מוזרים בשמיים לאור יום.
ב-18 למרץ הופיעה בעיתון, דיילי טיימס, הכותרת "ארמדה ענקית של צלחות מעופפות מטלטלת את פרמינגטון". כותרות דומות הופיעו גם בעיתונים נוספים.
קלייטון בודי, קצין לשעבר בצבא סיפר "הלכתי בשדרות ברודווי כשלפתע ראיתי כמה עב"מים בגובה של כ-4,500 מטר (15,000 feet). דקות לאחר מכן הופיעו מאות מהם".
תושבים אחרים דיווחו שראו עב"ם אדום יחיד שהוביל את כול העב"מים האחרים.
מרלו ווד שעבד באותו זמן בחנות של שברולט ברחוב הראשי של פרמינגטון, סיפר כי ראה כ-12 עד 20 עב"מים. "הם היו קטנים, בגודל של צלחת אוכל ונעו בדרך לא רגילה לכול מיני כיוונים ובוודאי שלא במבנה מסודר. הם דמו לעלים שהועפו באוויר ע"י רוח".
שנים לאחר מכן הפך ווב לראש עיריית פרמינגטון ולאחר מכן ליו"ר חבר הנאמנים של סניף שברולט בעיר.
הסופרת, מארילו וייבורן, למדה בזמן האירוע בקולג' במדינה אחרת, אך כאשר חזרה לפרמינגטון בסוף הסמסטר, שמעה על כך פעמים רבות מחבריה בעיר. הם אף לקחו אותה למקום שלכאורה שימש כמקום נחיתה לאחד העב"מים. במקום היה עיגול גדול בקוטר של כ-20 מטר עם שיחים משוטחים כלפי חוץ ועשבים חרוכים בקצה.
וייבורן אף שמעה מתושבת פרמינגטון (בשם פאולין מקאולי) שהייתה ילדה בזמן האירוע, כי שמעה קול מעליה וראתה חפץ עגול שנראה כמו קערה הפוכה. בחפץ היו חלונות והיא ראתה דרכם 3 אנשים בתוך החפץ שחבשו כובעים עם פסים ולבשו מדים כחולים.
בניו של קלייטון בודי(אותו קצין לשעבר שראה את האירוע) סיפרו לוייבורן כי אביהם דיבר מדי פעם על האירוע, אבל לא עשה מזה עניין גדול. הם גם זכרו שהאבא שהיה במילואים באותה תקופה של האירוע, קיבל טלפון לאחריו מפקידי צבא שביקשו ממנו להפסיק להעלות את הנושא או לדבר עליו.
דיוויד מארלר, חוקר העב"מים והסופר, בילה שנים בחקר האירוע ואף דיווח על ממצאיו באתר אינטרנט מיוחד שפתח. לדבריו "זהו אחד המקרים היותר דרמטיים והיותר מתועדים בהיסטוריה של תופעת העב"מים. מה שמייחד את המקרה הזה מאירועים אחרים הוא בעיקר העובדה שהאירוע קרה כול יום בין 11 בבוקר לשעות הצהריים וניצפה ע"י מאות אנשים ולא בשעות הלילה באיזה מקום מרוחק שרק אדם אחד או אנשים בודדים ראו אותו.
מארלר התרשם מהכנות של כול האנשים אותם ראיין. הם לא אומרים בהכרח שראו צלחת מעופפת, אבל אומרים שראו משהו לא מוסבר.
עפ"י גורמים רשמיים מה שראו האנשים היו בלונים של חיל הים. מארלר טוען כי הסבר זה מגוחך. זה הסבר שמתאים ליום אחד של תצפיות, אבל לא לשלושה ימים. כמו כן לא היו שום רישומים על שיגור בלונים כאלו באותם ימים.
